האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר למדיניות ציבורית וממשל הפנסיה שלכם בסכנה היסטריה תקשורתית בעת משבר כלכלי - מה זה עשה לנו?

Transcription

1 האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר למדיניות ציבורית וממשל הפנסיה שלכם בסכנה היסטריה תקשורתית בעת משבר כלכלי - מה זה עשה לנו? השפעת התקשורת על התנהגות פיננסית בעת משבר כלכלי בקשות החוסכים למשיכת כספים מקופות הגמל בשנת 8002 כמקרה בוחן תזה לתואר מוסמך במדיניות ציבורית מנחה: פרופ' תמיר שפר נכתב על ידי ליעד ברזילי-רינת פברואר 8024

2 תוכן עניינים תקציר...1 מבוא... 2 פרק א' - סקירת ספרות...4 האם החלטות כלכליות, ביניהן החלטות פנסיוניות, הן בבחינת תהליך רציונאלי?...4 האם התקשורת מהווה מקור מידע מרכזי אודות המצב הכלכלי?...7 האם התקשורת משפיעה על התנהגות השוק ועל החלטות כלכליות של הפרטים?...9 כיצד התקשורת משפיעה עלינו? וכיצד השפעה זו באה לידי ביטוי ב"שעת משבר"?...11 שוק ההון הישראלי והחיסכון הפנסיוני בקופות הגמל ערב המשבר הגלובלי בשנת פרק ב' - מתודולוגיה ונתונים פרק ג' - ניתוח ומסקנות מסקנות...32 סיכום רשימת מקורות...34 רשימת לוחות ואיורים נספחים...39

3 תקציר "צונאמי כלכלי", "מפולת", "קריסה", "יום הכיפורים של הכלכלה", הפנסיה שלכם בסכנה"... צעקו כותרות העיתונים, בצבעי אדום שחור, בחודשי הרבעון האחרון של שנת חלפו מספר שנים מאז פרוץ המשבר הפיננסי הגלובלי והתקשורת הכלכלית בארץ ובעולם, עודנה שרויה בחשבון נפש. כיצד לא חזתה, לא נערכה, לא התריעה ש"הדובים" נעורו משנתם. שאלות רבות עולות לגבי תפקידה ותפקודה של התקשורת במהלך המשבר הכלכלי, ביניהן השאלה האם התקשורת, באופן סיקורה את המשבר זרעה פחד ואימה שהשפיעו על התנהגותנו כצרכנים פיננסיים - כחוסכים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות? וכיצד השפעה זו מחלחלת אל החלטותיהם של אנשי ממשל וקובעי המדיניות? עבודה זו מבקשת לבחון האם ניתן להצביע על קשר בין אופי הסיקור התקשורתי בארץ בעת המשבר לבין פניות החוסכים לגופים המוסדיים בבקשה למשוך את כספי החסכונות שצברו במשך השנים. השערת המחקר היתה שהתקשורת היא גורם רב השפעה ביצירת "אווירת משבר" או "היסטריה משברית", ובהעדר מסבירים מוסמכים אחרים, היא בהחלט נותנת הטון המרכזי ולעיתים אף המכריע גם בבחירות אישיות בעלות משמעות רבה על עתידנו הכלכלי. שיטת המחקר מבוססת על הצגה אמפירית של אופי הסיקור התקשורתי באמצעות קידוד הידיעות הרלוונטיות בשלושת העיתונים המרכזיים )הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב( על פני ציר זמן יומי והשוואתם לבקשות למשיכת הכספים )כמות הכסף( מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות כפי שדווחו מדי יום לאגף שוק ההון במשרד האוצר )נתונים שהועמדו לטובת עבודה זו באופן בלעדי(. ממצאי העבודה מלמדים שישנו קשר מסוים בין אופי הסיקור היומי לבקשת החוסכים למשוך את הכספים, אך קשר זה אינו חזק ומובהק דיו. לעומת זאת, בחינת הקשר בין סך הידיעות התקשורתיות בכל אחד מהשבועות בתקופת המשבר הנבחנת לבין סך הבקשות למשיכת הכספים באותו השבוע, מצביעה כי אכן קיים קשר ישיר ומובהק בין הדברים. בהתאם לכך, ניתן להסיק שהשפעת התקשורת הינה מצטברת ושזו אינה ידיעה צעקנית אחת, גם אם היא מעטרת את שער "העיתון של המדינה", שתגרום לנו לבצע פעולה צרכנית או כלכלית זו או אחרת 2 1 אלא הלך הרוח התקשורתי הכולל. 1 2 תודות: לפרופ' תמיר שפר על ההנחיה והסבלנות, לידין ענתבי, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר - על האמון והאישור להשתמש במסד הנתונים הפנימי, לאריק פרץ, לשעבר סגן בכיר לממונה על שוק ההון - על הרעיון וההתלהבות, לשירי צוק, לשעבר מנהלת מחלקת מידע ודיווח- על ההסברים המועילים, לזהר רכינצר, מנהל מחלקת מחקר ופיתוח באגף שוק ההון - על הסיוע בניתוחים הסטטיסטיים ובכלל לאנשי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר שלימדו אותי חשיבותו של חיסכון פנסיוני מה היא. תודה מיוחדת לעודד סטקלוב על הליווי ובעיקר על החברות. בנימה אישית, בעת המשבר הכלכלי שמשתי כראש תחום דוברות והסברה במשרד האוצר ומתוקף תפקידי עקבתי באופן שוטף אחרי אירועי המשבר וסיקורו בתקשורת. היתה לי הזכות לקחת חלק בדיונים רבים שנגעו לנושא ולהיחשף ללחצים כבדים שהופעלו על מקבלי ההחלטות לנקוט בפעולות שונות. התחושה שלאווירת "ההיסטריה התקשורתית" היה חלק משמעותי ברצף הכרעות הרות גורל, כחלק מכללי הפסיכולוגיה- כלכלה, הביאה אותי לבצע מחקר זה. 1

4 מבוא באמצע חודש ספטמבר בשנת 2002, עם קריסת בית ההשקעות האמריקאי "ליהמן ברדרס", היה ברור כי העולם המערבי מצוי במשבר פיננסי גלובלי באופן רשמי. התקשורת בארץ ובעולם נכנסה לסחרחרת דיווחים, כזו שמתאימה בדרך-כלל לפיגועי טרור. "החוסך" או "המשקיע הקטן", בעל הפנסיה והחסכונות, מצא עצמו בתוך סערה גדולה, בליל של מידע רב ערוצי, כאשר פרשנים ומומחים מקצועיים מביעים עמדות מכל עבר, מסבירים מה יהיה על כספו שחסך בעמל רב. מכיוון שבימי משבר אנו נוטים לצרוך יותר חדשות ולהיות יותר קשובים לאמצעי תקשורת ההמונים )1992,)Zaller, יש מקום לבחון מה היה חלקה של התקשורת בנהירה הציבורית למשיכת כספים מקופות הגמל וההשתלמות בישראל באותה העת? על שאלה זו מנסה לענות המחקר שלפניכם. בשנים האחרונות, בדומה לנעשה במדינות מפותחות אחרות, עקרון הבחירה האישית עמד בהרבה מהרפורמות הכלכליות שנעשו בישראל. מערכת הפנסיה עברה תמורה ניכרת במיוחד כאשר עובדים קיבלו חופש לבחור בין תכנית פנסיה, בין מגוון רב של קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים ובין מסלולי השקעה שונים ( Kogut, Dahan,.)Shalem, 2009 למרות היתרונות בתחרותיות העזה שנוצרה, זו הובילה גם להבלטת התשואות )ביצועי הגופים המוסדיים( ובפרט התשואות לטווח קצר פעמים רבות על חשבון מדדים חשובים לא פחות כמו סיכון. המשבר הפיננסי בשנים שימש תמרור אזהרה למלכודות החדשות בשוק קופות הגמל. ברשות קופות הגמל היו אחזקות גדולות של נכסים מרובי סיכון, הן ספגו הפסדים משמעותיים, וחוסכים שנרתעו מן הסערה בשווקים משכו מהן את כספם. קלות המעבר החדשה בין קופות הגמל וכן בין מכשירי חיסכון פנסיוניים אחרים, הובילה את המשקיעים לרדוף אחר תשואות. מגמות אלה התחזקו כתוצאה משיווק קופות הגמל, שהתמקד בתוצאות הקופות לטווח הקצר ולא במאפייניהן ארוכי הטווח. לעיתים, נדמה כי החוסכים ומנהלי הקופות כאחד דחקו לשוליים את העובדה שמדובר בחיסכון לפנסיה. השפעותיו של המשבר הפיננסי על קופות הגמל המחישו את הצורך בהבנה טובה יותר של הקשר בין ביצועי קופות הגמל להתנהגות החוסכים בהן, הנראים כ"רודפים אחרי תשואות", כאשר בתקופת המשבר ניכרת השפעה חלשה יותר ל"רדיפת התשואות". תקופה זו התאפיינה כעגינה בחוף מבטחים שתפסה את מקומה של "רדיפת התשואות" )2013 Porath,.(Steinberg, החוקרים חשדו כי הגורם המניע התנהגות זו הוא פרסום הבלטת התשואה קצרת הטווח ועמעום התשואה ארוכת הטווח כפי שבא לידי ביטוי גם בעיתונים הפיננסיים אשר פרסמו אומדנים מדויקים למדי של תשואות אלה בתחילת כל חודש. לטענת החוקרים גם כשאנחנו שולטים בהשפעות המשבר הפיננסי ובתשואות הקופות, משקיעים מתאפיינים בהתנהגות עדרית. כאמור, התשואות השליליות בשנת 2002 גרמו לחלק מציבור החוסכים, בעיקר החוסכים המבוגרים שגילם קרוב לגיל הפרישה, למשוך את החיסכון בקופות הגמל, מחשש שיספגו עוד תשואות שליליות. בשנת 2002 נרשמה עלייה חדה במשיכות בשיעור של 2.06%, שהביאה לירידה נוספת בנכסי קופות הגמל. מרבית המשיכות היו של כספים נזילים, הניתנים למשיכה לפי הוראות הדין. )דו"ח הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לשנת 2002(. בחודשי המשבר התקבלו בקשות למשיכה בסך כעשרה מיליארד ונמשו בפועל כ- 2.5 מיליארד. 3 ככלל, ניתן לומר שהמצב הכלכלי בחלקו מוחשי לנו גם ללא הדיווחים התקשורתיים )הוא ניכר בביקורנו במרכז הקניות למשל(, אך יחד עם זאת, אנו יודעים שהדיווחים התקשורתיים משפיעים באופן ישיר על הרמה הכללית של אופטימיות או פסימיות פיננסית בקרב הציבור )1993 Ward,.)Marsh, Sanders, & בהתאם לכך עולה השאלה מה השפעתה של התקשורת הכלכלית על בחירותינו ככלל והאם בשעת משבר כלכלי עולה כוחה ביחס לגורמים 3 נתוני אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר 2

5 אחרים שמסייעים לנו להגדיר את המצב הכלכלי. האם במשבר הכלכלי בשלהי 2002 התקשורת ליבתה את המצב בעזרת סיקור רגשני והיסטרי? עד כמה ניתן ואם בכלל, לצפות מהתקשורת להוביל סיקור מאוזן, ממתן, רציונאלי? האם התקשורת נושאת באחריות להתנהגותם של הניזונים מהמידע שהוא מפיצה? האם המידע התקשורתי ממנו אנו ניזונים, כאשר לא זמין לנו מידע רלוונטי אחר, מניע את התנהגותנו כ"עדר"? עבודה זו מבקשת להוות בסיס לדיון הכולל שאלות מסוג זה ובעיקר לבחון את חלקו של הסיקור התקשורתי בהשפעה על התנהגות האזרח או החוסך בימי משבר כלכלי. הרקע התיאורטי המרכזי שהיווה בסיס לעבודה זו עוסק בארבעה נושאים מרכזיים, )א( קבלת החלטות כלכליות או פנסיוניות באופן שאינו בהכרח רציונאלי ומושפע מגורמים שונים כמו אפקט העדר (,2006 List, Alevy, Haigh & Shalem, 2009,)Benartzi & Thaler, 2007, Dahan, Kogut, )ב( השפעת התקשורת על החלטות כלכליות - התקשורת כבעלת תפקיד חשוב בגיבוש התפיסות הכלכליות )2008 )Sheafer, אשר משפיעה על התנהגות הפרטים, על מומחים ועל שוק ההון בכללותו )2007 Tetlock,,)Fang & Peress,,2009 ויוצרת באופן אוטומטי נטייה לאפקט "העדר" )2006,)Davis, )ג( התקשורת כמי שלוקחת חלק מרכזי בקביעת סדר יום, בין היתר, באמצעות תהליכי מסגור )Framing(,)Weaver, )2007 מרבה לעשות שימוש בימי משבר במסגור שלילי שמוביל להטיה ( Negativity )Bias וב"הוספת סיכון" או "שכפול יתר" כדי לתאר את חומרת המצב )1996 Kasperson,.)Kasperson & )ד( בהתבסס על התיאוריות של זוכי פרס נובל, כהנמן וטברסקי, שהפסד חזק מרווח כעקרון מנחה בתופעות פסיכולוגיות, הטייה שלילית אפקטיבית יותר בהשפעתה עלינו וכוחם והשפעתם של אירועים שליליים עלינו גבוה מזה של אירועים חיוביים )2001 Vohs,.)Baumeister, Bratslavsky, Finkenauer & כלומר, מידע על התפתחויות שליליות מושך או תופס את תשומת ליבנו הרבה יותר מאשר מידע על התפתחות חיובית )הטיה שלילית Negativity.)Sheafer & Dvir-Gvirsman, )2010 חדשות רעות משפיעות יותר מאשר חדשות טובות.(Levy, (2003 )Bias אציין כי הערכת השפעת התקשורת על התנהגותנו באופן אמפירי סבוכה ומורכבת מכיוון שהסיקור התקשורתי הוא דינאמי ומשתנה עם הזמן, כאשר יש מקורות ידע חדשים או אירועים לא צפויים. קשה למדוד מה מהמידע הועבר ומה נקלט, קשה להבין איך תפיסות מתגבשות ומשתנות בתגובה למידע חדש. במיוחד קשה להבין איך תפיסות מתורגמות למעשה ומה תהיה בחירת המשקיעים בהינתן מידע לא שלם באמצעות התקשורת. עם זאת, חשוב לנסות בכלים שעומדים לרשותנו לבחון את מגמות המסגור התקשורתי ואת התאמתן להתנהגות הקהל, שהרי כפי שטענו ותיקי חוקרי התקשורת "התקשורת לא אומרת לנו איך לחשוב אלא על מה לחשוב" ( McCombs Shaw, 1972 &( "וכשמדובר בשיפוט והערכות סיכונים, המידע הממוסגר יכול להשפיע על תפיסות הציבור".)Goffman, 1974( 3

6 פרק א' - סקירת ספרות סקירת הספרות תציג מחקרים רלוונטיים מתחומי מחקר שונים, ביניהם, תיאוריות התנהגותיות בתחום קבלת החלטות, תיאוריות באשר להתנהגות שוק ההון ותיאוריות מתחום התקשורת הפוליטית והכלכלית. הסקירה תוצג באופן הבא: וככזה הן רציונאלי" חשיבה בחזקת "הליך אינן החלטות כלכליות, ביניהן החלטות פנסיוניות, 1. מושפעות מגורמים שונים סיקור תקשורתי כמקור מידע מרכזי ומשמעותי על הכלכלה 2. תקשורת כגורם משפיע על החלטות כלכליות והתנהגות פיננסית 3. אופן ודרכי השפעת הסיקור התקשורתי ככלל ובימי משבר בפרט 4. תיאור שוק ההון הישראלי וענף קופות הגמל ערב המשבר הכלכלי הגלובלי בשנת האם החלטות כלכליות, ביניהן החלטות פנסיוניות, הן בבחינת תהליך רציונאלי? החיסכון הפנסיוני הינו בגדר בעיה מורכבת ולמרבית העובדים יש מעט הכשרה או הדרכה שתאפשר להם לקבל החלטות רלוונטיות. כתוצאה מכך, החוסכים לרוב פאסיביים, ממעטים לעשות שינויים או להצטרף לתכניות חסכון אטרקטיביות והם זקוקים לכל עזרה שאפשר בנושא )2007 Thaler,.)Benartzi & כדי לקבוע את היקף החיסכון הרצוי לעת פרישה, אנשים נדרשים לפתור בעיית אופטימיזציה מורכבת הכוללת, בין היתר, הערכה וחיזוי של ההכנסות הצפויות לאורך מחזור החיים, הסתברויות למצבים בהם ידרשו לביטוח כזה או אחר, תוחלת חיים ועוד. ההנחה שאדם הוא בעל יכולת קוגניטיבית והידע הנדרש לפתור את בעיית האופטימיזציה, כמו גם להוציא לפועל את התכנית המחושבת, מוטלת בספק ( Shalem, Benartzi & Thaler, 2007, Dahan, Kogut,.)2009 חוקרים שבחנו את הגורמים המסבירים את השונות הרבה בבחירת החיסכון הפנסיוני מצאו שההחלטה האם לחסוך לגיל הפרישה וכיצד להרכיב את החיסכון או בידי מי להפקידו מושפעת בדרך כלל מגורמים לא רציונאליים, פסיכולוגיים והטיות יוריסטיות, דבר הגורם לחוסר עקביות בתהליך קבלת ההחלטות ולפגיעה ברווחתם של הפרטים )1997 Weinberg,.)Bernheim, Skinner & נמצא למשל כי ככל שהוצגו בפני עובדים תכניות חיסכון רבות יותר הם התקשו לבחור ביניהן. הקושי בבחירה בין חלופות רבות מדי מתגבר ככל שההבדלים בין החלופות קטנים יותר )2007 Jiang,,2004.)Iyengar, Huberman & עוד נמצא כי החלטות החיסכון מאופיינות באינרציה )רישום אוטמטי( )2001 Shea,,)Madrian and נוטות להישען על עצות של מכרים או בני זוג וכו' ( and Benartzi.)Thaler, 1999, Dahan, Kogut, Shalem, 2009 מה הם אותם תהליכים מחשבתיים "לא רציונאליים" שסותרים את התפיסה הקלאסית שהיתה מקובלת עד אמצע שנות ה- 70 אודות "האדם הכלכלי oeconomicus( )homo שמונע משיקולי עלות-תועלת"? )1970.)Fama, במסגרת עבודתם של כהנמן וטברסקי, אשר הניחה תשתית מושגית בתחום זה, הם הצביעו על הטיות בחשיבה האנושית ועל כללי אצבע המשמשים לנו קיצורי דרך מחשבתיים, יוריסטיקות, בבואנו לקבל החלטות. לטענתם, הפסיכולוגיה האנושית מונעת מאנשים להיות רציונאליים במובן הנדרש על ידי תיאוריות כלכליות וכי הם 4

7 מושפעים מהאופן שבו מוצג בפניהם המידע, מכמות המידע וזמינות האירועים דומים בזיכרון אלה למעשה יוצרים הטיות סיסטמתיות. בין היתר, טענו כי אנשים נוטים להיתפס לעוגן מסוים, בדרך כלל העוגן שהמציאות "זורקת" להם, ולא מנסים למצוא דרך יותר רציונאלית לאסוף מידע, להעריך ולקבל החלטות. למעשה אפשר לצפות מראש באיזו דרך לא רציונאלית אנשים יקבלו החלטות כלכליות. מספרים למשל יכולים לשמש כעוגן, כל מה שנדרש כדי לייצר הטיה, הוא לדחוס לתודעתו של האומד מספר כלשהו, שרירותי ככל שיהיה, והצורך להתייחס אליו די בו כדי לגרום לו להשפיע. כמו כן, אנשים רגישים יותר לשינויים במצב הקיים מאשר ל"מצב עצמו" והם רגישים יותר לשינויים לרעה מאשר לשינויים לטובה )על כך ארחיב בהמשך(. ההטיות הללו ואחרות תורמות לחוסר עקביות וזאת בניגוד לצפוי על פי מודלים נורמטיביים רציונאליים ( Tversky, Kahaneman & 1974(. מאוחר יותר, כהנמן וטברסקי גיבשו את תיאורית הערך Theory( )Prospect כחלופה לתורת העלות- תועלת, המראה בין היתר כי התפיסה הסובייקטיבית של רווח והפסד אינה על פי מודל נורמטיבי או רציונאלי וכי האדם חווה הפסד של סכום מסוים ככואב יותר מתפיסתו את ההנאה שברווח של אותו סכום עצמו ( Kahaneman Tversky, 1979 &(. על בסיס תשתית מושגית זו חוקרים נוספים הרחיבו את המחקר באשר להשפעות על תהליכים מחשבתיים, למשל מחקר שמצא ששינוי בתפיסה מובן כשינוי באיזון בין חיובי לשלילי בהתייחס לנושא נתון )1992 )Zaller, ומחקר אחר הצביע כי אנשים רגישים יותר לשינוי בכיוון חיובי או שלילי מאשר לרמות האינדיקאטור עצמו )2004.)Boettcher, נקודת מבט נוספת ומעניינת הנוגעת לקבלת החלטות כלכליות אשר ניתן ללמוד על יחס החוסכים אל הכספים שחסכו במשך השנים באה לידי ביטוי במחקר שמצא כי הטבע האנושי מאופיין בשלוש תכונות לא רציונאליות: אנחנו נקשרים מהר יותר למה שכבר שלנו, אנחנו מתמקדים במה שאנחנו עלולים להפסיד ולא במה שאנחנו עלולים להרוויח ואנחנו מניחים שאחרים מסתכלים על אותה החלטה כלכלית מנקודת מבט זהה שלנו. לטענת החוקרים, ככל שהשקענו בדבר מסוים יותר עבודה )במקרה שלנו שנות חיסכון( גוברת תחושת הבעלות עליו )2000 Ariely,.)Carmon & הטיות יורסטיות מופיעות במגוון מצבים בקרב הדיוטות ומומחים כאחד. נמצא למשל כי ישנן שלוש יוריסטיקות שנפוצות בקרב מנהלים בכירים בתהליכי קבלת החלטות בתחומים מקצועיים הכרוכים בתנאי אי ודאות תחת סיכון. הראשונה היא שמומחים אינם רגישים לתוצאות הסתברותיות, השניה, הם נוטים להתמקד במספר מצומצם של אפשרויות ומטרות לביצוע והשלישית, מומחים בטוחים יתר על המידה בעצמם וסבורים שתוצאות ההחלטות שלהם נתונות לשליטתם )1987 Shapira,.)March & גם קובעי מדיניות בתחום הפנסיה אינם פועלים בהחלטות הפנסיה האישיות שלהם על פי ההנחות הרציונאליות שבבסיס אותה מדיניות שהם עצמם מקדמים. כך, שאפילו בקרב כלכלני משרד האוצר הישראלי, ההחלטה הפנסיונית סוטה באופן מובהק ממודלי חשיבה רציונאלית או אפילו רציונאליות מוגבלת וזאת להבדיל מהחלטות כלכליות אחרות כמו רכישת דירה או רכב, שכן תאמו מודלים אלה. שיעור גדול מכלכלני משרד האוצר בקושי חיפשו מידע רלוונטי, לא ידעו את המידע הבסיסי ביותר ושקלו חלופה אחת בלבד לפני שבחרו את קרן הפנסיה שלהם. נראה כי ההחלטה הפנסיונית היא כה מורכבת שאפילו אדם בעל חינוך פיננסי מתקדם אינו פועל לפי ההנחות של המודל הרציונאלי Shalem,( Dahan, Kogut,.)2009 גורם מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות הינו המשקל שניתן על ידי מקבל ההחלטה להחלטות שנתקבלו על ידי אחרים. התופעה הבוחנת מימד זה מכונה בספרות "אפקט העדר" - הליכה אחרי העדר מתבצעת כאשר פרטים בוחרים בפעולות זהות למרות שיש להם דעות שונות המבוססות על אינפורמציה שונה. החוקרים טוענים כי בסביבה כלכלית ופיננסית שבה למקבלי ההחלטות יש מידע לא מושלם על מצב העניינים המצוי ניתן לתפוס כרציונלי את "ההליכה 5

8 אחרי העדר" כאשר המידע של שאר הפרטים ידוע למקבל ההחלטה. מכיוון שהאינפורמציה של שאר הפרטים לרוב אינה ידועה או חשופה לכל תהליך קבלת ההחלטות אינו רציונאלי )2006.)Alevy, Haigh & List מסקנות הנוגעות ל"התנהגות עדרית" נמצאו גם בקרב משקיעי קופות הגמל בישראל במסגרת מחקר שנערך לאחרונה על ידי בנק ישראל. נבחנה התנהגות המשקיעים בקופות הגמל ונמצא כי תשואה משפיעה חיובית על צבירה עתידית. כלומר, החוקרים הצביעו על אינדיקציה להתנהגות של "רדיפת תשואות" מצד המשקיעים )החוסכים(. הם הראו כי נטיית המשקיעים להשקיע בקופות שמעניקות תשואות גבוהות היא גדולה יותר בקופות בעלות סיכון נמוך ובקופות הגובות דמי ניהול נמוכים. על פניו, ממצא זה מלמד כי משקיעים מתנהגים באופן רציונאלי ומייחסים משקל רב יותר לתשואות שמתקבלות ברמות סיכון נמוכות. לרשות החוקרים עמדה היכולת להבחין בין הפקדות של שכירים להפקדות של עצמאים, דבר שאפשר לגלות שהתנהגות העצמאים, שהפקדותיהם מגיבות חיובית לתשואת הקופה ולהפקדות בעבר, תואמת את התוצאות הכלליות. היות שבקרב עצמאים סביר יותר למצוא החלטות השקעה עצמאיות מאשר בקרב שכירים, הדבר משמש ראיה נוספת ל"רדיפת התשואות" של המשקיעים ולהתנהגות עדר. החוקרים ציינו שהם חושדים כי הגורם המניע התנהגות זו הוא הפרסום והפעילות של סוכני הביטוח של קופות גמל, המשווקים את הקופות תוך הבלטת התשואה קצרת הטווח ועמעום התשואה ארוכת הטווח. אחדים מהעיתונים הפיננסיים פרסמו אומדנים מדויקים למדי של תשואות אלה בתחילת כל חודש. לטענת החוקרים משקיעים מתאפיינים בהתנהגות עדרית הם משקיעים בקופות גמל שהיו פופולאריות בתקופות האחרונות או בורחים מאלה שאינן פופולאריות )2013 Porath,.)Steinberg, משקיעים לא מנוסים יושפעו במיוחד מתנודות שוק ההון ולרוב ליבם יטה אחר "טרנדים" )1990 Summers,.)Shleifer & התנהגויות פיננסיות החלטות פנסיוניות- אינן בהכרח רציונאליות הן מאופיינות בקיצורי דרך מחשבתיים ומושפעות מהתנהגות "העדר" פרטים רגישים לשינוי באינדיקאטור מאשר לערכיו, והחשש מהפסד גבוה מהרצון לרווח 6

9 8. האם התקשורת מהווה מקור מידע מרכזי אודות המצב הכלכלי? התקשורת היא מקור מרכזי למידע אודות המצב הכלכלי והיא בעלת תפקיד תיווך חשוב בין הערכת הציבור את ביצועה הכלכליים של הממשלה ( & Goidel MaCkuen, Erickson, & StImson 1992, Mutz 1992,1994, Sheafer, 2008.)Langley 1995, Gavin & Sanders 1998, Hetherington, 1996, אזרחים יודעים מעט על מצב הכלכלה, נראה שהם מציגים סיבות הקשורות לכלכלה ממה ששמעו בחדשות והם מטפחים הכרעות כלכליות בהתאם לממדי המידע המפורסמים בתקשורת )1992 Stimson,.)MacKuen, Erikson, & יתרה מכך, אנשים יודעים להציג רושם כללי על הכלכלה, אם היא משתפרת או מתדרדרת אפילו שהם לא יודעים או לא יכולים לומר דבר לגבי נתונים בסיסיים כגון מה אחוז האבטלה או האינפלציה )1995 Langley,.)Goidel & מחקרים שבחנו את הקשר בין מצב כלכלי לבין הפופולאריות של הממשלה, תומכים בהנחה שהתקשורת בעלת תפקיד חשוב בגיבוש התפיסות הכלכליות של הבוחרים. הסיקור התקשורתי משפיע על תפיסת הקהל את הכלכלה, בהתאם לכך הוא מעריך את הממשלה והערכה זו באה לידי ביטוי בבחירת השלטון,2008 (Sheafer, Hetherington,1996, Shah, Watts, Domke, Fan & Fibison 1999, Mutz,1992,1994, Goidel & Langley, 1995, Kiewiet, 1983, Soroka, 2006, Marsh, Sanders & Ward, 1993, Haller & Norpoth,1997, Amato, 1999.)Boomgaarden, 2004, Nadeau, Niemi, Fan & תפיסת האזרחים את המצב הכלכלי הלאומי, לא רק המצב הכלכלי האישי של כל אחד מהם, היא חלק מרכזי בתהליך גיבוש הערכות כלכליות וההצבעה למפלגה או למועמד מסוים בבחירות. אנו נוטים להיות חברתיים )"socio-tropic"( בתפיסתנו את המצב הכלכלי הלאומי ואנו פחות שופטים את הכלכלה לפי המצב הכלכלי האישי שלנו.)"ego-tropic"( כלומר, הציבור שופט את הכלכלה על סמך ההערכות שלו לגבי הכלכלה בכללותה ופחות על סמך ניסיונו האישי. השינויים המאקרו כלכליים מתווכים על ידי התקשורת, בדרך שבה העיתונים היומיים המרכזיים מסקרים את הכלכלה. חוקרים מצאו שישנה קורלציה בין הסיקור התקשורתי של רוב העיתונים היומיים ואיך שהקוראים תפסו את תנאי "הכלכלה האמיתית". הסיקור התקשורתי בנושאים כלכליים משפיע על מצרף הציפיות האישיות שלנו, כלומר הוא משפיע באופן ישיר על הרמה הכללית של אופטימיות או פסימיות פיננסית בקרב הציבור )1993 Ward,.)Marsh, Sanders, & הפרטים הם מעין "בנקאים מתוחכמים" שמעריכים את המצב הכלכלי גם לפי התחזיות העתידיות, שלרב מבוססות או נלקחות מהתקשורת. אנחנו מגיבים לשינויים כלכליים בטווח הקצר, באמצעות תחזיות עכשוויות ולא באמצעות מה שאנחנו יודעים על הכלכלה העכשווית. בהתאם לכך, בוחרים משתתפים בעתיד הכלכלי ונותנים פרס או מענישים את הנשיא גם על אירועים כלכליים שטרם קרו ( Erikson,.)MacKuen & Stimson, 1992 במסגרת הטענה כי התקשורת היא מקור המידע המרכזי על הכלכלה, מוזכר שתיווך המצב הכלכלי לציבור באמצעות התקשורת נעשה על ידי "האליטות"- מומחים כלכליים למיניהם שמופיעים בחדשות. אמנם גם לאירועים פוליטיים ואינדיקאטורים אובייקטיבים של הכלכלה יש השפעה על דיווחי החדשות וגם על ציפיות הקהל הרחב, אך לבסוף זו נקודת המבט של האליטות שמשפיעה על הציפיות הכלכליות של הבוחרים. אם בוחנים את הטענה שעמדות הציבור משקפות את מה שקורה בכלכלה בהווה, שהרי במידה שעמדות אלה נלקחו מהחדשות, הן גם משקפות את עמדות "המומחים" על התנאים הנוכחיים ולא פרשנות נאיבית ואישית. לדעתם של 7

10 החוקרים, לציבור אין כלים מתוחכמים דיים כדי להתמודד מול הגישות של האליטות ( & Fan Nadeau, Niemi,.)Amato, 1999 מנגד, ניתן למצוא בספרות גם גישה הפוכה שממעיטה בחלקה של התקשורת כגורם משפיע ומרכזי בעיצוב דעת הקהל על כלכלה. הערכת הקהל את המצב הכלכלי מושפעת מאינדיקאטורים כלכליים מסוימים יותר מאחרים והדבר בא לידי ביטוי בבחירת נושאי הסיקור על ידי התקשורת. מדד האבטלה מוערך על ידי הציבור באופן משמעותי הרבה יותר ממדד האינפלציה. בחינת מדגם מייצג על פני 21 שנה הראה כי ישנה פסימיות ורגישות גבוהות יותר לגבי אבטלה עתידית מאשר אינפלציה. קשה לומר מה בא קודם, העדפת הקהל או הסיקור התקשורתי שלמעשה "חינך" את הקהל מה יותר חשוב )1993 Smyth,.)Dua & יתרה מכך, הציבור הוא בעל דעה כלכלית המושפעת מ"הכלכלה האמיתית" )מחירים בסופר, כמות קונים במרכזי קניות או בשדה התעופה, פיטורים וכו'(, ללא קשר לחשיפה החדשותית. כלכלה היא דוגמא קלאסית ל"נושא סף", כלומר דעת הקהל בנושא אינה מושפעת רק מהתקשורת אלא גם מניסיון חיים אישי ויומיומי. נמצא למשל שחלק נכבד מהציבור כלל לא צורך חדשות בנושאי כלכלה. כך, ככל שאתה משכיל יותר ומשתייך למעמד סוציו אקונומי גובה יותר, אתה עתיד לצרוך יותר חדשות כלכליות. חדשות בנושאים כלכליים עשויים לעתים להיראות בחזקת "בלבול גדול" או "לוח לבן חלק". אך לעניין עבודה זו שעוסקת בתקופת תחילתו של המשבר הכלכלי, עבור מרבית הציבור, מעקב אחרי חדשות כלכליות תלוי בנסיבות, כמו האם למשל נושא כלכלי הוא "בעיה בולטת" בזרם החדשות ( & Haller.)Norpoth, 1997 התקשורת בעלת תפקיד חשוב בגיבוש תפיסות כלכליות אך הציבור מושפע גם מניסיונו האישי מהחשיפה ל"כלכלה האמיתית" הכלכלה מתווכת על ידי מומחים ואליטות - לציבור אין מספיק כלים מתוחכמים להתמודד עם המידע מעקב אחרי חדשות כלכליות תלוי עד כמה נושאים כלכליים הם "בעיה בולטת" בזרם החדשות 8

11 3. האם התקשורת משפיעה על התנהגות השוק ועל החלטות כלכליות של הפרטים? תכנים תקשורתיים משפיעים כמידע חדש על נתוני היסוד של החברות המסחריות והתוכן התקשורתי הוא לא רק הצגה צדדית שאינה משפיעה על השוק. התנהגות המסחר בבורסה מושפעת מאופן הסיקור התקשורתי מכיוון שהמידע התקשורתי מגיע ליותר אנשים מאשר כל מקור מידע אחר כמו המלצות או מחקרי אנליסטים למשל. במסגרת בחינת השפעת התקשורת על התנהגות המניות בבורסה, נמצא שתשואת מניות ללא סיקור תקשורתי הייתה גבוהה יותר מאשר מניות שנהנו מסיקור או מעקב תקשורתי גבוה, וזאת אפילו לאחר שנטרלו את מאפייני הסיכון של אותה מניה. הסיקור התקשורתי משחק תפקיד חשוב בהקלה על "בעיות או פערי מידע", אפילו שהמידע התקשורתי לא ניתן תמיד בזמן אמת. תקשורת ההמונים מצליחה להגיע לחתך כל כך רחב של משקיעים, כך שהיא יכולה להפחית התנגשות בין דעות ולהשפיע על אמינות וביטחון המחירים (,2009 Peress, Fang &.)Tetlock, 2007 מחקר שבחן האם ידיעות תקשורתיות דרמטיות השפיעו על "התנהגות" קרנות השקעה במדינות שונות, מצא שבשבועות בהם הופיעו חדשות שקשורות לאותן קרנות בכותרות ה-" Times,"New York מחירי הקרנות "הגיבו" לפרסומים באופן משמעותי הרבה יותר. תוצאות אלה היו עקביות ולדעת החוקרים הן נבעו מכך שאירועים חדשותיים בולטים גרמו למשקיעים בקרנות להגיב מהר יותר. המשקיעים בקרנות הללו לא ממהרים בדרך כלל להגיב לשינויים בתשתיות ההשקעה אך הם כן הגיבו מהר לאירועים דרמטיים גדולים שמדווחים בתקשורת )1998 Wizman,.)Klibanoff, Lamont & בדומה לכך, נמצא שעל פי הסיקור התקשורתי ניתן לחזות תנועות מגמתיות של אינדיקאטורים בבורסה. האינטראקציות בין התקשורת לבורסה נמדדו באמצעות מעקב אחר טור פופולארי ב-" Journal "Wall Street במשך 11 שנים, ונמצא שפסימיות גבוהה של התקשורת מנבאת לחץ שמחלחל עד למחירי המניות, לחץ זה מלווה בהפכפכות ובחזרות על נתוני היסוד של החברה. בנוסף, נמצא שרמת פסימיות גבוהה או נמוכה בתקשורת בדרך כלל מנבאת את רמת המסחר )2007.)Tetlock, התקשורת משקפת את הערכת הקהל ולכן היא מספקת מעין לגיטימציה לחברות בורסאיות לפעול ( Elsbach, Powell,1995, 1994.)Baum, מחקר מאוחר יותר אף הרחיב וטען שהתקשורת אינה רק מייצגת את הקהל אלא משמשת כסוכן תעמולה של לגיטימציה, כאשר רמת לגיטימציה מסוימת נדרשת לחברה בורסאית כדי להיחשב "שווה להשקעה". התקשורת מספקת מידע שמשפיע על הרושם של משקיעים מחברות ציבוריות חדשות ככל שהתקשורת מגדילה את החשיפה לחברות, הסיכוי שלהן לקבלת לגיטימציה גבוה יותר. נמצא שבמסגרת הנפקות ראשונות לציבור של חברות חדשות, לעוצמת המידע שסופק על ידי התקשורת היה קשר שלילי ופוחת עם הורדת המחיר וקשר חיובי ופוחת עם מחזור המניה ביום הראשון של המסחר. הממצאים מספקים עדות חשובה לכך שמידע שזמין לציבור לא משקף רק את הלגיטימיות של ההנפקות אלא מוסיף על הלגיטימיות שלהן ומשפיע על התנהגות המשקיעים 2003( Rindova,.)Pollock & התקשורת הכלכלית משקפת את המנהג האנושי לחפש את סביבת ההסברים לתוצאות אירועים, בדרך כלל משתמשים במה שנראה זמני וסביר ביותר שיתרחש כדי להסביר את מה שכבר קרה. התשוקה האינטנסיבית של המשקיעים לדעת מה קורה, יחד עם העמימות שמאפיינת את השוק גורמת לחיפוש תזזיתי, לידע של מומחים או ידע "מבפנים" לגבי מה לעשות )1984 Parker,.)Snow & במחקר נוסף, הדגישו חוקרים שהסיקור התקשורתי משמש כסיסמוגרף של המשקיעים המקצוענים שמנסים לצפות את התנהגות המשקיעים הקטנים ולמעשה בכך את 9

12 התנהגות השוק. אם משקיעים מקצועיים חושדים שמשקיעים קטנים רבים יושפעו מטרנד מסוים בתקשורת הם עלולים להמר בכוונה על אותו טרנד ואף יחזקו את מגמת ההשקעה. ציפייה זו שמובילה התנהגות מוסברת כאפקט ה"איש השלישי". הסיקור התקשורתי הוא מקור מידע חשוב במיוחד עבור המשקיעים הקטנים שמחפשים כל מידע זמין וזאת להבדיל ממשקיעים מקצועיים שניזונים מוקדם יותר ממקורות מידע אחרים ( Salwen& Paul,.)Dupagne, 2000 עדות להשפעת תקשורת המונים גם על התנהגותם של מנהלים בכירים בשוק ההון, נמצאה במחקר שבחן את התנהגותם של מנהלי קרנות בבורסה של לונדון. מנהלים אלה נחשבים "לאליטה כלכלית", אנשים שמקבלים כל יום החלטות שנשקלו בכובד ראש, וכקהל המאופיין ברמות צריכה גבוהות של תקשורת כלכלית. נמצא שמנהלים אלה לא העניקו פרשנות אינדיבידואלית למתרחש אלא גילו תגובות דומות, התנהגות קולקטיבית כתגובה לתקשורת. החוקר טען כי תגובה אינדיבידואלית ורציונאלית למידע זמין ורחב, יכולה תחת נסיבות מסוימות, ליצור התנהגות המונית ולא רציונאלית. כלומר, התנהגות אישית רציונאלית, שמתווכת על ידי מידע כללי מהתקשורת, יכולה להביא לתגובה קולקטיבית. להערכתו, פרטים לא צריכים להיות בורים או לנהוג בצורה לא רציונאלית באופן אישי, כדי לתרום להתנהגות לא רציונאלית כללית כתגובה למקור מידע תקשורתי משותף. אסטרטגיית השקעות כמו גם המומנטום להשקעה והשענות על התקשורת בסיקורה את הסביבה הפיננסית יוצרת באופן אוטומטי נטייה לאפקט "העדר" 2006(.)Davis, מנגד, ניתן למצוא ביטוי בספרות גם לטענה שהסיקור התקשורתי יותר משקף מאשר מעצב את ההתפתחויות והשינויים במסחר בטווח הקצר. מחקר אשר בחן את היחס בטווח הקצר בין סיקור תקשורתי ומחירי מניות של שמונה חברות מסחריות בגרמניה, באמצעות ניתוח שינויים יומיים במחירי המניה בנעילת המסחר, מצא מתאם גבוה בין סיקור תקשורתי על חברות שנסחרות בבורסה והתפתחות מחירי המניות שלהן ועוצמת המסחר. החוקרים ביקשו לבדוק האם ל"משקיע הקטן" יש אפשרות לעשות רווחים מהמידע שהוא צורך בתקשורת, כלומר האם המשקיע הקטן יכול להרוויח מה"טיפים" וההמלצות הכלכליות בתקשורת, אך הם לא מצאו כמעט סימנים לאפקט תקשורתי רחב כזה שבא לידי ביטוי באופן שניתן למדידה בהתנהגות המשקיעים. )2011 Brosius,.)Scheufele1, Haas, & הסבר אפשרי לכך, הינו בהיעדר קשר בין הטיפים בתקשורת למצב בפועל, אך הסבר חלופי הוא כפי שהוצג לעיל, בסוגיית התזמון- כלומר- הטיפים בתקשורת מגיעים למשקיע הקטן מאוחר מדי, לאחר שאנשי המקצוע כבר פעלו, ועל כן אינם מועילים. לסיכום, הספרות ברובה מדגישה כי מדידה אמפירית ספציפית של השפעת התקשורת על הפרטים או השוק היא קשה ומורכבת, אך אפשר להסבירה על ידי תיאוריות מתחומי מדעי ההתנהגות, תקשורת וכלכלה. לעיתים השוק מגיב באופן משמעותי יותר לפרסומים שליליים ולעיתים לפרסומים חיוביים. המלצות של אנליסטים בעיקר לגבי חברות קטנות עלולות לגרום לעיתים לתגובות אנומליות שייעלמו תוך כמה ימים. החסרונות של המחקרים הללו לרב מתרכזים בבחינת השפעה של סוג מידע אחד ורבים מהם מציגים רק מקרה בוחן כך שקשה להקיש מהם פרשנות סיבתית. כמו כן, רק לעיתים רחוקות המחקרים הללו כוללים התייחסות לאופי הספציפי של הסיקור התקשורתי.)Scheufele1, Haas, & Brosius, 2011( 11

13 השפעת התקשורת על שוק ההון ועל התנהגות פיננסית של פרטים קשה מאוד למדידה המסחר מושפע ממידע תקשורתי בשל יכולתו להגיע להמונים יותר מכל מידע אחר רמת פסימיות בתקשורת מנבאת את רמת המסחר התקשורת משפיעה על הבורסה מכיוון שהיא מייצגת את הערכות הציבור גם מנהלים בכירים בשוק ההון גילו תגובות דומות - התקשורת בסיקורה את הסביבה הפיננסית יוצרת באופן אוטומטי נטייה לאפקט "העדר" ומנגד, הסיקור התקשורתי יותר משקף מאשר מעצב את ההתפתחויות והשינויים במסחר 4. כיצד התקשורת משפיעה עלינו? וכיצד השפעה זו באה לידי ביטוי ב"שעת משבר"? "התקשורת לא אומרת לנו איך לחשוב אלא על מה לחשוב" )1972 Shaw,.)McCombs & עיתונאים, רכזי מערכת ועורכים מאמצים מסגרות לסיפור לפי הבנתם כאשר הם כפופים לדד ליין, לאילוצים מסחריים וטכניים שונים. תיאוריות בחקר התקשורת שעוסקות בקביעת סדר יום מדגישות את המסגור )Framing( כהליך מרכזי בעיצוב המוצר התקשורתי, על ידי הבלטת הסיפורים המפורסמים, התקשורת שמה דברים מסוימים במרכז ודוחקת אחרים לשוליים, ובאמצעות המסגור, התקשורת נותנת פרשנות עדיפה לסיפור ובכך מסבירה לנו כיצד יש להבין את האירועים 2007(.)Weaver, הליך זה הוגדר כבחירה והדגשה של נושאים, אירועים, היבטים וההקשרים שביניהם נועדו לקדם פרשנות, הערכה או פתרון ייחודיים - "אין ספק שמה שנעדר מהמסך יכול להיות משמעותי בדיוק כמו מה שמופיע על המסך" ( Entman, 2004(. כמו כן, מסגור טקסט תקשורתי מניע קבלת החלטות, מעודד שיפוטיות והתנהגות מסוימת ( Boettcher,2004(. Zaller,1992 Schefele 1999 עם זאת, יצוין כי ישנן גישות שגורסות כי הקורא מנהל משא ומתן עם הטקסט שלפניו, כלומר כל אחד מפרש את הטקסט באופן שונה ומגוון, ולכן כל קורא שנחשף לסדר היום אינו מקבל אותו כפשוטו, אלא מפרש אותו. הנחות מוקדמות ומשתנים דמוגראפיים של קהלים משפיעים על משמעות המסר.)Scheufele & Tewksbury, 2007( מחקרים שעסקו בקשר בין המצב הכלכלי לפופולאריות של הממשלה מדגישים את תרומתה רבת הערך של תיאוריית המסגור להבנתנו את תופעת ההצבעה הכלכלית. המסגור התקשורתי מתווך בין "הכלכלה האמיתית" לתפיסות הבוחרים את "הכלכלה בפועל" ומשפיע על הערכות הבוחרים על ביצועים כלכליים של נושאי משרה ( Sheafer, 2008(. הבוחרים נשענים על כך שהצגת התקשורת את הכלכלה היא מדויקת, הנחה שלא תמיד נכונה. מחקרים מראים שיש מתאם נמוך בין המצב האמיתי של הכלכלה לבין איך שהתקשורת מציגה אותה,1996 (Hetherington (2006 Soroka,.Fogarty,2005 גם מחקרים שמציגים מתאמים גבוהים יותר, מציינים כי מתאמים אלה רחוקים מלהיות מושלמים 1999) Amato,.(Goidel & Langley, 1995, Nadeau, Niem, Fan & השפעת המסגור כוללת שני שלבים: בשלב הראשון, התקשורת ממסגרת את המידע ומעניקה משמעות עליונה למסר מסוים "מפעילה את המידע" ובשלב השני המסגור מגדיל את הסבירות לשינוי עמדות ( & Brody Snyderman,.)Tetlock, 1991, Zaller, 1992, Nelson & Willey 2001, Shah, Domke & Wackman, 2003, Entman 2004 אחד ממנגנוני המסגור הבולטים הוא הצגת שינוי בסביבה בהתאם לתיאוריה שאנשים רגישים יותר לשינוי 11

14 באינדיקאטור מסוים מאשר לרמות האינדיקאטור עצמו )2008,)Sheafer, נראה כי אנשים רגישים יותר באופן ייחודי לשינויים בכיוון חיובי או שלילי )2004 )Boettcher, למשל פחות חשוב אם שיעור האבטלה הוא 5% או 9% אלא שרמת האבטלה זינקה או ירדה. הקשורות לאותו נושא )1992.)Zaller שינוי בגישה יהיה מובן כשינוי באיזון שבין נסיבות חיוביות ושליליות גם התקשורת הכלכלית "ממסגרת" וממקדת את הידע המועבר לציבור כמו גם את תשומת הלב על מספר נושאים מסוימים ובכך למעשה קובעת את האג'נדה של השיח הכלכלי-חברתי. התקשורת ממסגרת נושאים באמצעות תבניות עקביות של הכרה ופרשנות והצגה של בחירה, הדגשה ובלעדיות. התקשורת מספקת הסברים ממסדיים ותרבותיים המציגים פעולות נחשקות וראויות שיכולות להיות מעורכות. כך שבביצוע העברת המידע, מסגור והדגשה התקשורת מציגה שוק של משתתפים עם מידע שמשפיע כל גיבוש הרושם ומכאן גם על הלגיטימיות שתקבל חברה מסחרית חדשה למשל )2003 Rindova,.)Pollock & לתקשורת יש תשתית רחבה בהגברת החשיפה למושא מסוים ועל ידי מסגור חיובי או שלילי, התקשורת יכולה להביא חברה בורסאית להיות מובנת ונתפסת כנחשקת ולכן לגיטימית יותר. אנשים נוטים להחזיק במניות של חברות עם הכרה רחבה, תדמית ארוכת טווח, כאלה שנחשבות למותג.)Grullon, Kanatas, & Weston, 2004( העיתונות הכלכלית מתקשה להיות ניטרלית פוליטית או חסרת פניות. בחינת סיקור נושא האינפלציה בטלוויזיה הבריטית הראתה כי ישנה אחידות בין ההסברים שניתנו לאינפלציה בערוצים השונים, בעוד שישנם מספר הסברים רלוונטיים ומוכרים אחרים לתופעת האינפלציה שכלל לא הוצגו. ההרמוניה בטונים והדמיון הרחב שעולה מהסיקור למעשה מגבירים את ההשפעה של התקשורת על ידי כך שהיא בוחרת באופן סלקטיבי הרחקת דעות אחרות. בנוסף, ניתן לומר שהמסחור של הסיקור הטלוויזיוני מכתיב ציווי על פיו יש החוסר בניתוח מעמיק של הנסיבות )1998 Sanders,.)Gavin & ניתוח ההסברים ל"יום שני השחור" בבורסה האמריקאית ב "להחזיק ולשעשע" את הקהל ומכאן נובע משמש עדות נוספת להשפעת התקשורת הכלכלית. נמצא כי ההסברים התבססו על קונספציות חברתיות הנשענות על תפיסות השוק במקום על תיאוריות כלכליות או פיננסיות. כוחות ארגונים חברתיים ו"רגשות ההמון" השתלטו על סיקור הנושא והמקורות שלרוב צוטטו היו מומחים שדיברו על האופי החברתי או הפוליטי של השווקים במקום לתת נחשבים ליעילים, כאשר לקונים ולמוכרים יש מידע זמין ונגיש על נתוני היסוד של החברות מידע על כלכלה יעילה. שווקים ועל ההזדמנויות העסקיות שלהן. התקשורת מודעת לצורך במידע ולכן תספק לקוראים מידע על החברות אך גם תשתמש במידע הזה להסביר מדוע מחירים עולים ויורדים, מדוע יש נפילות ונסיקות בבורסה. שינויי מחירים נגרמים על ידי הנחת הקונים ומוכרים שהחדשות הן מקור לשינויים בנתוני היסוד. אם התקשורת מעודדת את הסוחרים להאמין שהמחירים למשל נעים בגלל הלך הרוח הם יקנו וימכרו לפי הלך הרוח שמדווח בתקשורת המחירים ישקפו את סך ההערכות במקום את נתוני היסוד של החברות )1993 Warner,.)Molotch & השפעת התקשורת על גיבוש הרושם על חברות נסחרות תלויה לא רק בעוצמת המידע אלא גם במגמת הסיקור אם הוא חיובי או שלילי. תבניות של מסגור חיובי ושלילי מספקות לציבור מעין הוכחה כמעט ויזואלית על פעילותן של החברות הנסחרות, הסיקור הופך להיות הערכה של הציבור מכיוון שהוא בבחינת "הוכחה ציבורית". מאחר והתקשורת נשלטת ברמה גבוהה על ידי מנהיגי דעת קהל כמו מומחים מהתעשייה ואנליסטים פיננסיים, סביר שהמידע השלילי או החיובי ישמש כהוכחה ציבורית 4 "יום שני השחור", היה היום שבו קרסו המדדים בבורסות העולם בשיעורים שלא היה להם תקדים מאז בארצות הברית צנח מדד דאו ג'ונס ב- 22.1%, ואילו בהונג קונג ובאוסטרליה התקרבה הירידה ל- 50% 12

15 ללגיטימציה שתינתן לפעילות החברות. הערכות של התקשורת נגישות לשיח הציבורי וזה יוצר מפלי מידע זמינים שמגדילים את הנטייה לקבל הערכות שנתפסות כיותר מהימנות. לפרטים יש צורך לתמוך במפלי המידע באמצעות כך שהם פועלים בדרכים שמצדיקות את דעת מנהיגי הדעה )2003 Rindova,.)Pollock & אופי הסיקור התקשורתי בזמן משבר קריסת עסקים או משבר כלכלי, מפנים את תשומת הלב הציבורית לתקשורת כלכלית בדומה לכך שקמפיינים פוליטיים בזמן בחירות מפנים את תשומת לב הקהל לפוליטיקה. כלומר, ככל שהמצב הכלכלי רע יותר, אנחנו צורכים יותר או חשופים יותר לתקשורת הכלכלית )1997 Norpoth,.)Haller & ימי משבר כלכלי הופכים את הכלכלה לסיפור חדשותי בולט וחשוב יותר. משבר הופך את הכלכלה לנושא דחוף שלפתע רלוונטי לציבור כולו והעצימות של המידע מגדילה את הסיכויים שאנשים יצרכו מסרים כלכליים מהתקשורת )1992.)Zaller, משבר הוא אירוע שבו אנשים מחפשים סיבות וייחוסים (2004 Holladay,,(Coombs & זמן המאופיין בעמימות, חוסר ודאות ומאבק להחזיר את שליטה במצב (2004 Heath,.(Millar & אנשים מחפשים מידע על המשבר ומעריכים את הסיבות ואת הגופים האחראים לפריצתו בהתבסס על הסיקור התקשורתי באשר למשבר. לכן חשוב לבחון כיצד התקשורת ממסגרת אירועי משבר וסיבותיו, את השחקנים הרלוונטיים מכיוון שמסגרות אלה משפיעות על תפיסות הציבור את תדמיתם של גופים כלכליים (2006.(Coombs, נמצא למשל שיש הבדלים משמעותיים באופי הסיקור התקשורתי שמדובר במשברים שניתן למנוע crises( )preventable ולבין משברים מקריים סיבתיים crises( )accidental סיקור תקשורתי של משברים מהסוג הראשון התמקד באחריות אישית לאירוע לעומת משברים מקריים בהם התקשורת חיפשה אחריות ארגונית (2011 Cho,.(Seon-Kyoung, Gower, Ho חוקרים זיהו חמישה סוגי מסגורים נפוצים בהם משתמשת התקשורת בסיקורה משברים: )א( מסגור באמצעות מיקוד בעניין האנושי תוך ניסיון להגיע ללב הקורא ולעורר תגובה רגשית, )ב( מסגור סביב קונפליקט כדי לעורר מחלוקות בין ערכים, גופים או יחידים, )ג( מסגור הסיפור כך שהבעיה או הנושא יוצגו בהקשר המוסרי ערכי, )ד( מסגור המתמקד במציאת האחראי או האשם לבעיה כמו ממשלה, קבוצה או יחיד )ה( מסגור כלכלי. המסגור הכלכלי שהוא אחד מהמסגורים הנפוצים בייחוד כשמדובר בסוגיות כלכליות מתמקד בסיפור הכלכלי בשל היותו בעל השפעת מאקרו תוך דגש על השלכות הסיפור על היחיד. המסגור מביא פנים אנושיות או זווית רגשית להצגת אירוע נושא או בעיה 1992, (Semetko & Valkenburg, 2000, Cho & Gower, 2006, Neuman, Just & Crigler.)Graber, 1993, Seon-Kyoung & Gower, 2009 כשמדובר בסיקור תקשורת של אירועי סכנה, אז המסגור התקשורתי יכול להוביל ל"הוספת סיכון" - שכפול יתר )אמפליפיקציה(. אירועי סיכון מתוארים כתופעה מורכבת שכוללת מימדים פיסיים ממשיים ופסיכולוגיים )ממצבי מלחמה, משבר כלכלי, מגפה עד השמנה, עישון וכו'(. הקונספט על פיו יש הכפלה או החלשה חברתית של מה שנתפס כמסוכן, מוביל לגישה שמכירה בכך שמוסדות ומבנים חברתיים מעבדים ומעצבים את ההשפעה של "הסיכון" על החברה באמצעות התגובה של הנהלות המוסדות ואנשים לסיכון. סיקור לא פרופורציונאלי עלול להפחית או להחליש ולהמעיט בחשיבות סיכונים רציניים שנתפסים כנדושים כמו עישון או אורחות חיים. בתקשורת "סיכונים ואירועים מסוכנים" מתחרים אחד בשני על משבצת "הדבר המפחיד" והתוצאה של התחרות היא הקביעה אם הסיכון יוכפל חברתית או יופחת ואף יעלם. היקף הסיקור התקשורתי, עוצמת המידע המוצע, איך שהסיכון ממוסגר, פירושי המסרים שמלווים את הסיכון, הסימבוליקה והמטאפורות שמשתמשים בהן לתאר את הסיכון חשובים מאוד 13

16 לתפיסת הציבור את הסיכון. נראה שהתקשורת מסקרת סיכונים באופן סלקטיבי לפי אלה שהם נדירים או דרמטיים ובעיקר לפי מה שבעל ערך חדשותי )1996 Kasperson,.)Kasperson & בחינת נוספת של סיקור משבר המניות באוקטובר 1927, מצביעה על המצב בשווקים כמעודד, מדאיג, מתוח, אופטימי וכו'. כלומר, מעבר לחשיפה הגוברת בימי משבר, נמצא שהתקשורת הכלכלית מסבירה שינוי במחירים על ידי שימוש דיכוטומי במינוחים תחושתיים. באופן דומה, ירידות מחירים קודמות בהיסטוריה שכללו משברים גדולים תוארו כאי נוחות, מתח, לחץ, חששות, מצב שביר, חוסר ודאות. הנחות או הסברים טכניים כמעט ולא הופיעו וגם כאשר דיברו בחדשות על נתוני היסוד של החברות זה התערבב בהסברים חברתיים ( Warner, Molotch & 1993(. תופעות כלכליות מוצגות בחדשות כסימנים טובים או רעים - פיתוחים חדשים, שיעורי אבטלה ואינפלציה, בצורת, שביתות, תנודות מטבע או נפילות ועליות של הבורסה, לאלה ניתנים הסברים ייחודים אשר מתקשים להירשם בתודעת הציבור ורק רושם כללי של אופטימיות או פסימיות מצליח לחלחל בדרכים פוליטיות חשובות. המומחים מתרגמים את המספרים לזמנים טובים או רעים ומתכוונים להעביר יותר מאשר "חדשות רגילות". אולי בהכרה שרב הפרשנים אומרים שיהיה טוב או רע הקהל הופך להיות שבוי בהשפעת ההסברים של המומחים שמתבססים על כלים אזוטריים שמובנים למעט אנשים )1992 Stimson,.)Erikson, MacKuen, & השפעת התקשורת בשעת משבר "שכפול יתר" ומסגור שלילי גובר בעבר הניחו שההשפעה של חדשות טובות או רעות הינה סימטרית, כלומר כל יחידה של חדשות טובות זהה בהשפעתה ליחידה של חדשות רעות. מאוחר יותר, נטען כי ההבדל טמון בסדר החדשות, כלומר אם קודם יש חדשות טובות ואחריהן רעות אז הרעות ישפיעו יותר. היום, מחקרים בכלכלה ופסיכולוגיה מוכיחים כי לא יכולה להיות סימטריה בהשפעה וייתכן שחדשות רעות משפיעות יותר מאשר חדשות טובות. תגובות אסימטריות הן נפוצות לחדשות חיוביות או שליליות בקרב התקשורת, דעת הקהל ומקבלי ההחלטות )2010 Dvir-Gvirsman,.)Sheafer, כאשר בוחנים את השפעת המסגור התקשורתי על דעת הקהל נדמה כי להצגה שלילית של הדברים יש השפעה גדולה יותר מאשר להצגה חיובית. ההסבר התיאורטי הוא שמידע על התפתחויות שליליות מושך או תופס את תשומת ליבנו הרבה יותר מאשר מידע על התפתחות חיובית )הטיה שלילית Bias.(Levy, (2003 ) Negativity מחקרים שונים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית, בהתבסס על התיאוריות של כהנמן וטברסקי עליהן הרחבתי בתחילת הסקירה, מצביעים שרע חזק מטוב כעקרון מנחה בתופעות פסיכולוגיות. הטייה שלילית אפקטיבית יותר בהשפעתה עלינו וכוחם והשפעתם של אירועים שליליים עלינו גבוה מזה של אירועים חיוביים. מידע שלילי נוטה להשפיע על הערכות באופו חזק ומשמעותי יותר בהשוואה למידע חיובי מאוד. מידע שלילי מעובד באופן יסודי יותר ממידע חיובי ורושם שלילי וסטריאוטיפים שליליים נוצרים מהר יותר ועמידים יותר בתפיסתנו מאשר חיוביים. הסברים שונים כמו בולטות ורמת אבחון מסייעים להסביר ממצאים אלה, אך גם שמנטרלים אותם עוצמתם של אירועים שליליים עדיין גוברת על אלה החיוביים ( Baumeister, Ito, Larsen, Smith & Cacioppo, 1998,.)Bratslavsky, Finkenauer & Vohs, 2001 בהתאם לכך, נמצא שתגובת הקהל למידע כלכלי שלילי משמעותית הרבה יותר מאשר למידע כלכלי חיובי. בחינה הקשר שבין סיקור חדשותי - "הכלכלה האמיתית" - דעת הקהל באמצעות Time" "The הלונדוני, לאורך השנים , הניבה תוצאות שמעידות על תגובה אסימטריה ברורה למידע חיובי ושלילי. כלומר התקשורת נותנת יותר ביטוי למידע שלילי שמשפיע יותר על תגובת הקהל, מה שאף מגדיל את האסימטריה שבתגובת הקהל. הערכות 14

17 מקדימות בתקשורת לתוצאות כלכליות פסימיות, העלו את התגובה השלילית למידע ב- 11%. מדובר אומנם בשיעור משמעותי אך לא קיצוני, שלמעשה משקף את התגובה לכלכלה עצמה ולאו דווקא לסיקור התקשורתי, כלומר התקשורת מגבירה את האפקט של המידע השלילי אבל לא יוצרת אותו. מסקנות אלה רלוונטיות ביותר בבניית מדיניות ממשלתית המתמקדת במה שהקהל תופס כשלילי )אבטלה לדוגמא( )2006.)Soroka, עדות נוספת להשפעת המסגור השלילי מהווה הממצא כי מחירי מניות של חברות מושפעים יותר ממידע תקשורתי שמכיל מילים שליליות. כלומר שימוש במילים שליליות בתקשורת פיננסית מנבא רווחים נמוכים לחברות. באופן תיאורטי, הערכת חברה יעילה צריכה להיות שווה לערך הצפוי שלה שתלוי בתזרים המזומנים, מידע על המשקיעים שכולל תיאורים איכותיים על החברה סביבת העסקים, מבצעים, סיכומי ביצועים ותחזיות של העיתונות הכלכלית. באופן אמפירי, תנודות במחירי המניות חברות לא מתאימות לשינויים במדדים בנתוני היסוד של החברה. לכן ישנם חוקרים שחושבים שדווקא משתנים איכותניים יסבירו את תנודות המניות. יש שלושה מקורות מידע מרכזיים: תחזיות של אנליסטים, מדדים פומביים, תיאור לשוני בתקשורת של פעילות החברות בהווה ובעתיד - שהשניים הראשונים לא מושלמים, אמינים או נגישים, החלק השפתי הוא מרכיב משלים מרכזי ( Saar, Tetlock,,2007 Tetlock,.)Tsechansky & Macskassy, 2008 התקשורת משתמשת במסגור )framing( ומתן פרשנות עדיפה לסיפור )priming( בשלב הראשון- "מפעילה את המידע", בשלב השני- המסגור מגדיל את הסבירות לשינוי עמדות הסברים לאירועים כלכליים מבוססים על קונספציות חברתיות במקום על תיאוריות כלכליות ובמשבר? בסיקור תקשורת של משברים, המסגור התקשורתי יכול להוביל ל"הוספת סיכון" - שכפול יתר, מסגור שלילי או ההטיה השלילית Bias ( ) Negativity בעלי השפעה גבוהה יותר 15

18 שוק ההון הישראלי והחיסכון הפנסיוני בקופות הגמל ערב המשבר הגלובלי בשנת רקע הכנסתו של תושב במדינת ישראל בגיל הפרישה מורכבת משלושה רבדים: לאומי, הכספים שצבר במכשירי החיסכון הפנסיוני קצבת הזקנה שמשלם המוסד לביטוח )קרן פנסיה, ביטוח חיים וקופת גמל( שבהם היה זכאי להטבות מס בגין הפקדותיו וחיסכון וולונטרי בכל אפיק חיסכון אחר. החיסכון הפנסיוני של הציבור מהווה כשליש מתוך סך הנכסים הפיננסים של כלל אזרחי ישראל והוא מקור ההכנסה העיקרי בשנים שלאחר הפרישה מהעבודה. החיסכון נועד לאפשר לעובד לשמר את רמת החיים שהיה רגיל אליה טרם הפרישה ולהעניק לו הכנסה קבועה להמשך חייו. מדינת ישראל הכירה לאורך השנים בחשיבות של חיסכון לגיל פרישה, ועל כן יצרה מערכת תמריצי מס על מנת לעודד את הציבור לחסוך לתקופה זו. תמריצים אלה אינם מוענקים לסוגים אחרים של כספים, המושקעים על ידי ציבור החוסכים הישראלי. שוק ההון הישראלי עבר בשנים האחרונות מספר שינויים מרכזיים, שהשפיעו על מגוון השחקנים הפועלים בו ועל מערכת קשרי הגומלין בין שחקנים אלה. על שינויים אלה נמנים הרפורמה בקרנות הפנסיה בשנת 2003, הרפורמה המבנית בשוק ההון בשנת 2005 )"רפורמת בכר"( ועוד. ציבור החוסכים לגיל פרישה, אשר כספו מנוהל על ידי הגופים המוסדיים, קרי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, הושפע באופן ישיר משינויים אלה. אחת התמורות הבולטות שהתחוללו בשנים האחרונות, היא התפתחות המואצת של שוק האשראי החוץ בנקאי ולחלקם של הגופים המוסדיים בשוק זה. כך שלמעשה, ציבור החוסכים לגיל פרישה הפך לשחקן מרכזי בשוק ההון הישראלי. מערכת הפנסיה בישראל מורכבת מקרנות פנסיה ותכניות ביטוח ומקופות גמל. קופות הגמל הן מכשיר חיסכון ייחודי לישראל, והן משלבות מאפיינים של קרן פנסיה ושל קרן נאמנות. בשנים האחרונות הרגולאטור נקט מספר אמצעים שמטרתם להאריך את אופק החיסכון של קופות הגמל ולהשוות את תנאיהן לאלה של מכשירי חיסכון אחרים, ובכך לקרב את קופות הגמל לקרנות הפנסיה. עיקרי הרפורמות שהונהגו בשנים האחרונות בחיסכון הפנסיוני בישראל: הרפורמה המבנית בשוק ההון - "ועדת בכר" 2005 קבעה בשנת 2005 כי קרנות נאמנות, קרנות פנסיה וקופות גמל )על יועברו ידי מכירה על פני מספר שנים( מהבנקים לידי גופים פרטיים, בעיקר חברות ביטוח פיננסית. תהליך שהסתיים בשנת וחברות השקעה פנסיה חובה - בשנת 2007 שיעור נכבד מאוכלוסיית השכירים בישראל עדיין היה ללא ביטוח פנסיוני. על רקע זה פורסמה בפברואר 2007 הצעת חוק ממשלתית בעניין פנסיה חובה שהביאה לחתימת הסכם פנסיית חובה לשכירים בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית. ההסכם הורחב ביום ה בצו של שר התעשייה המסחר והתעסוקה, וכך לשכירים בישראל הוא חובה. על הוחל כלל ציבור השכירים בישראל. מאותו מועד ואילך החיסכון לפנסיה השוואת התנאים בין שלושה אפיקי חיסכון ארוכי טווח: ערב המשבר הכלכלי הגלובלי, בשנת 2002, התרחשו שינויים רבים בתחום הפנסיה. בתחילת השנה אושר בכנסת תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים 5 הסקירה מבוססת על דוחות אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לשנים 2002 ו- 2009, דו"ח ועדת חודק, הועדה לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת איגרות חוב לא ממשלתיות, שהוגש לשר האוצר בפברואר 2010, מחלקת המחקר בבנק ישראל )2013 Porath,.(Steinberg, 16

19 )קופות גמל(, התשס"ח 2002, שמטרתו העיקרית היא להבטיח קצבה חודשית לפרט למשך כל שארית חייו לאחר הפרישה. במסגרת התיקון הושוו הטבות המס ואופן תשלום הכספים לחוסך )קצבה חודשית לעומת משיכה הונית חד פעמית(. בהקשר למחקר זה, חשוב לציין שהתיקון התייחס לכספים שהופקדו ממועד זה ואילך, כלומר חוסכים ותיקים יכלו למשוך את כספי החיסכון בקופת הגמל שחסכו עד מועד זה כמשיכה אחת חד פעמית ולא כקצבה חודשית. בנוסף, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים )העברת כספים בין קופות גמל(, התשס"ה 2002 )תקנות הניוד(. תקנות הניוד נכנסו לתוקף ביום 1 באוקטובר 2002 והרחיבו את יכולת הבחירה של החוסך בכך שאפשרו לו לעבור או להחליף את הגוף שבו הוא מנהל את החיסכון הפנסיוני ואף את מוצר החיסכון הפנסיוני, תוך ניצול היתרונות של כל מוצר ומוצר. המשבר הכלכלי הגלובלי 2..6 בסוף שנת 2002 פרץ אחד המשברים הפיננסיים הגדולים ביותר שידע שוק ההון ישראל. משבר זה היה כרוך בירידות שערים חדות, שהביאו במכשירי חיסכון רבים לירידה דו-ספרתית בחסכונות הפנסיוניים של מבוטחים ולשחיקת הנכסים שנצברו בהם. ואולם, בהשוואה למדינות אחרות, שוק החיסכון הפנסיוני ספג תשואות שליליות נמוכות יותר. שנת 2002 נפתחה עם סימנים ראשונים של האטה כלכלית לאחר למעלה מעשור של צמיחה מואצת. המשבר הפיננסי החל בקיץ 2007 והתפתח באופן בלתי צפוי, עד שהגיע לשיאו בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2002, במהלכם זועזעו שוקי ההון בעולם. מקורו של המשבר היה בקריסת שוקי האשראי והנדל"ן, שהחלה במשק האמריקאי והתפשטה ליתר ארצות העולם. החרפת המשבר ברבעון האחרון של 2002 גררה התערבות מסיבית של ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם, בעיקר בארה"ב ובאירופה, שנועדה להחזיר את האמון במערכת הפיננסית ולפתור את בעיית הנזילות, הן באמצעות הרחבה מוניטארית )הפחתה משמעותית של שיעורי הריבית והעמדת קווי אשראי גדולים מהרגיל למערכת הפיננסית להגברת הנזילות בשווקים( והן באמצעות הזרמת תקציבים ממשלתיים לעידוד הפעילות הריאלית. המשבר העולמי לא פסח על שוק ההון הישראלי. הנתונים המקרו כלכליים הטובים, שאפיינו את המשק הישראלי ערב המשבר, ובאו לידי ביטוי בצמיחה, בתקציב ובמאזן התשלומים, לא מנעו מהמשקיעים המקומיים ירידות שערים תלולות. שוק ההון המקומי הושפע מאוד מהמשבר העולמי, לאחר ארבע שנים רצופות של עליות שערים. בסיכום שנתי נרשמו ירידות חדות בשערי המניות. מדד ת"א 25 ירד בשיעור של %42 לעומת עלייה של %27 ב- 2007, ומדד ת"א 100 ירד בשיעור של %53 לאחר עלייה של %21 בשנה שקדמה לה. ענף קופות גמל בשנת 2..6 "קופת גמל" הוא שם כללי לקבוצה של מכשירי חיסכון פנסיוניים לטווח בינוני וארוך. המשקיע בקופה מסוג זה יכול להיות עצמאי או שכיר, ובמקרה של שכיר העובד והמעביד יפרישו סכומים שווים לקופה. ההטבה העיקרית שקופות גמל מציעות לחוסכים היא פטור ממס. בשנת 2002 חלה ירידה בשיעור של 20.4% בסך הנכסים בקופות הגמל בהשוואה לשנת 2007, ובתום שנת 2002 נוהלו בקופות הגמל כ- 220 מיליארד שקלים חדשים. הירידה בסך הנכסים בקופות הגמל נובעת, בין היתר, מהמשבר בשווקים הפיננסיים בשנת 2002, שבא לידי ביטוי בתשואות שליליות, אשר הביאו לירידה בנכסי קופות הגמל. ההפקדות לקופות הגמל ירדו בשנת 2002 בשיעור של 7.1% בהשוואה לשנת הסיבה היא שחוסכים רבים בקופות הגמל הם עמיתים עצמאיים, שחלקם מפקידים את החיסכון בסוף כל שנה, וככל הנראה נמנעו מלהפקיד בשל המשבר הפיננסי. המשבר בשווקים הפיננסיים בשנת 2002 התבטא בתשואות שליליות שהניבו קופות הגמל. בענף קופות הגמל נרשמו תשואות שליליות ברוב הקופות במהלך שנת 2002, וקופות הגמל הכלליות ספגו שיעור תשואה שלילי של 17.2%. לעומת זאת, שיעור התשואה הכולל של קופות הגמל בשנת 2007 עמד על 2.5%. התשואות השליליות בשנת 2002 גרמו 17

20 לחלק מציבור החוסכים, בעיקר החוסכים המבוגרים שגילם קרוב לגיל הפרישה, למשוך את החיסכון בקופות הגמל, מחשש שיספגו עוד תשואות שליליות. בשנת 2002 נרשמה עלייה חדה במשיכות בשיעור של 10.2%, שהביאו לירידה נוספת בנכסי קופות הגמל. מרבית המשיכות היו של כספים נזילים, הניתנים למשיכה לפי הוראות הדין. עם זאת, הפגיעה בחיסכון הפנסיוני בישראל נפלה מזו שספגו החוסכים במרבית המדינות המפותחות, ושיעור התשואה הכולל בתחילת שנת 2009 )ינואר- מאי( עלה בשיעור גבוה, והסתכם ב- 14.2%. עיקר ההשפעה על הגופים המוסדיים נבעה מהיותם משקיעים מרכזיים בשוק ההון ומלווים גדולים למגזר העסקי. המרכזיות של הגופים המוסדיים בשוק ההון באה לידי ביטוי הן בשיעור החזקה משמעותי בנכסים הנסחרים בבורסה, אשר עמד על כ- 19% מסך הנכסים בסוף שנת 2002, והן בפלח של תיק נכסי הציבור הנמצא תחת ניהולם )מרביתו חסכונות הציבור לגיל פרישה(, ואשר הגיע לכדי 35% מסך תיק הנכסים. 18

21 מיליארדי הגופים ממשלתיות המוסדיים התמודדו עם המשבר בשווקים הפיננסיים בהקמת מסלולי השקעה ללא מניות פיקדונות וכו'(. אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר סולידיים )איגרות חוב אישר הקמת מסלולים סולידיים במסלול זריז כדי לאפשר לעמיתים, המעוניינים להעביר את כספם למסלול סולידי בקופת הגמל בה הם עמיתים, לעשות זאת בתוך פרק זמן קצר, וכך למנוע מחסכונותיהם חשיפה מוגברת לתנודות בשוק ההון. למרות התשואות הגבוהות בתיק החיסכון ארוך הטווח במהלך שנות הגאות במשק, גררו ההפסדים בתיק החיסכון הפנסיוני פגיעה במידת האמון של הציבור בגופים המוסדיים ולירידה ברמת הביטחון שרוחש הציבור כלפי הגופים המנהלים את כספו 0 הפגיעה באמון הציבור שבאה לידי ביטוי בעלייה במשיכת כספים מקופות הגמל כאמור, חייבה את הגופים המוסדיים להגדיל את החזקתם במזומנים, וכך העצימה את ההיצעים בשוקי ההון וכפועל יוצא את הירידה בערך הנכסים, ושיתקה את שוק האשראי החוץ-בנקאי. משרד האוצר הגיב לאיום המיידי של "ריצה על קופת הגמל" על ידי פרישת רשת ביטחון לחוסכים קרובים לגיל פרישה, היות שבשיא המשבר נראה היה כי לא סביר שיוכלו להחזיר את הכסף האבוד במהלך השנים המעטות שנותרו עד לפרישתם. ניתן ללמוד על חריגותו של הרבעון האחרון של שנת 2002 ביחס לשנים עברו מבחינת משיכת הכספים מקופות 6 הגמל וההשתלמות מלוחות מס' 1 ו- 2. הנתונים מאשרים בירור כי הרבעון האחרון של שנת 2002 היה חריג ויוצא דופן בין בהשוואה לשנים בתקופה זו ובייחוד בחודש נובמבר עלתה כמות הכסף המבוקשת מהגופים המוסדיים על ידי החוסכים לכ- 4 מיליארד, כאשר בדרך כלל כמות זו עומדת על כ- 1.5 מיליארד. בתקופה שנבדקה בקשות המשיכה שדווחו לאגף שוק ההון עמדו על כעשרה מיליארד ובפועל נמשכו כ- 2.5 מיליארד. א 0 לוח מס' 1 כמות הכסף החודשית שנמשכה בפועל על ידי החוסכים מהגופים המוסדיים במיליארדי יולי- 70 ספטמבר- 70 נובמבר- 70 ינואר- 80 מרץ- 80 מאי- 80 יולי- 80 ספטמבר- 80 נובמבר- 80 ינואר- 90 מרץ- 90 מאי- 90 יולי- 90 ספטמבר- 90 נובמבר- 90 ינואר- 01 מרץ- 01 מאי- 01 יולי- 01 ספטמבר- 01 נובמבר- 01 משיכות חודשיות-מיליארדי ינואר- 70 מרץ- 70 מאי ראה גם נספח ג' פירוט מספרי של משיכות ונכסים בגמל וההשתלמות והיחס בינים בין השנים

22 ינואר- 80 מרץ- 80 מאי- 80 יולי- 80 ספטמבר- 80 נובמבר- 80 ינואר- 90 מרץ- 90 מאי- 90 יולי- 90 ספטמבר- 90 נובמבר- 90 ינואר- 01 מרץ- 01 מאי- 01 יולי- 01 ספטמבר- 01 נובמבר- 01 ב 0 לוח מס' 6 כמות הכסף שנמשכה בפועל על ידי החוסכים ביחס לכלל נכסי המוסדיים 2.00% 1.80% 1.60% 1.40% 1.20% 1.00% 0.80% 0.60% 0.40% 0.20% 0.00% משיכות ביחס לנכסים יצוין שלמרות ההפסדים שחוו החוסכים במהלך הרבעון האחרון של 2002 התאושש תיק נכסי הציבור במהלך החודשים הראשונים של שנת 2009 בד בבד עם ההפשרה בשוק האשראי החוץ-בנקאי ושוק המניות. ב- 12 החודשים מאפריל 2002 עד סוף מארס 2009 השתפר באורח ניכר שיעור התשואה הכולל בתיק החיסכון הפנסיוני ועמד על כ- 4.57%. אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר סבר כי ההתרחשויות בשוקי ההון בשנים האחרונות מגבות את הגישה כי את ביצועי הגופים המוסדיים יש לבחון בפרספקטיבה ארוכת טווח, כלומר יש לראות את הגופים המוסדיים כמנהלי חיסכון לטווח ארוך, ולא כמנהלי תיקי השקעות לטווח קצר. יש לבחון את ביצועי קופות הגמל בראייה רחבה, רב שנתית, ולא בראייה צרה, חודשית, שכן חודש בודד כמעט ולא ישפיע על גובה החיסכון שנצבר לאורך תקופה ארוכה. לטענת האגף אילו ביצועי הגופים המוסדיים היו נבחנים בהתאם למטרתם, כלומר בראייה שנתית ולא בראייה חודשית, המנותקת מרווחי העבר ומהרווחים הצפויים בעתיד, ניתן היה למנוע את הפאניקה ששררה בחודשי המשבר, ספטמבר-דצמבר ובדרישה לפריסתה של רשת ביטחון לכספי החיסכון הפנסיוני , ואשר באה לידי ביטוי במשיכת כספים מהקופות ומהקרנות כחלק מלקחי המשבר הכלכלי, שנת 2009 התאפיינה בשינויים רבים בתחום החיסכון הפנסיוני, ביניהם הוצע לחייב את הגופים המוסדיים להתאים את אופי ההשקעות של החיסכון למאפייני העמיתים לאורך כל תקופת החיסכון, בוטלה הצגת התשואה החודשית והונהגה הצגת תשואות בטווח הארוך, צומצם מספר מוצרי החיסכון וגובשו כללים לאישור מסלולי השקעה במטרה לוודא כי, שמות קופות הגמל ומסלולי ההשקעה ישקפו נכונה את פרופיל ההשקעות של הקופה או המסלול. 21

23 שאלות והשערת מחקר 1. מה אפיין את הסיקור התקשורתי בכל אחד משלושת עיתוני הבוקר המרכזיים )הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב(? 2. מה אפיין את התנהגות החוסכים - מה היא כמות הכסף שביקשו למשוך ביחס לתקופות קודמות? 3. האם ניתן להצביע על קשר בין אופי הסיקור התקשורתי )ברמה היומית או השבועית( לבקשות החוסכים למשוך את הכספים מקופות הגמל? 4. האם ניתן להצביע על קשר בין פרסום רשמי של נתוני המסחר, מדד ת"א 100, )משתנה בקרה( לבקשות העמיתים למשוך את הכספים מקופות הגמל? השערתי היא שככל שהסיקור התקשורתי בזמן המשבר אודות המצב הכלכלי היה שלילי ו"היסטרי" יותר כך עלו הבקשות למשיכת הכספים )כמות הכסף המבוקשת למשיכה( 0 21

24 פרק ב' - מתודולוגיה ונתונים המחקר מבקש לבדוק האם ניתן להצביע על קשר בין אופי הסיקור התקשורתי לבין התנהגות החוסכים - בקשות החוסכים למשיכת כספי החיסכון בקופות הגמל והאם ניתן להסיק מכך שהסיקור התקשורתי השפיע על התנהגות החוסכים בעת משבר הכלכלי. לצורך כך בחרתי לסקור את הפרסומים בשלושת עיתוני היום המרכזיים )ידיעות אחרונות, הארץ ומעריב( במשך כמעט כל הרבעון האחרון של שנת ( ( 2002 ולהצליבם עם נתוני בקשות למשיכת כספי החיסכון מהגופים המוסדיים. לצורך המחקר ובחינת הנושא עמד לרשותי מסד נתונים ייחודי שנוצר בהמשך להנחייתו של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לגופים המוסדיים לדווח ברמה היומית על כמות הכסף שביקשו החוסכים למשוך. קריסת בית ההשקעות "להמן ברדרס" ב היוותה ציון דרך בחומרת המשבר והדליקה נורה אדומה למקבלי ההחלטות אשר ביקשו לעקוב אחר השפעת המשבר על החסכונות בארץ ואכן בחודשים אלה התרחשה קפיצה משמעותית בבקשות הציבור למשיכת כספים. מיום ה הגופים המוסדיים התבקשו לעקוב ולדווח לאגף שוק ההון במשרד האוצר וכך למעשה נוצר מסד נתונים שמייצג תקופה קריטית זו. לקראת אמצע חודש דצמבר, נתוני בקשות המשיכה ירדו באופן דרמטי, ככל הנראה לאחר החלטת הממשלה להבטיח חלק מהחסכונות באמצעות מודל כלשהו בחזקת "רשת הביטחון", מה שתרם להרגעת הלכי הרוח ואף הוריד את הנושא מסדר היום התקשורתי והציבורי. בקשות העמיתים למשיכת כספים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות )משתנה מוסבר( 20% כאמור, הועמד לרשותי מסד הנתונים של בקשות המשיכה מקופות הגמל וההשתלמות, שמהווה מדגם מייצג )כ- משוק הגמל וההשתלמות( של בקשות העמיתים למשיכת הכספים בין התאריכים הגופים המוסדיים התבקשו לדווח לאגף שוק הון ביטוח וחיסכון בסיומו של כל יום מה הסכום שביקשו העמיתים 7 למשוך כל יום במהלך תקופה זו. אדגיש כי מדובר בסך הכסף שביקשו החוסכים למשוך ולא בסכומים שנמשכו בפועל מאחר ומשיכות בפועל מתבצעות בדרך כלל לאחר דין ודברים עם נציגי השרות של החברות המנהלות וכפועל יוצא, מתבססות פחות על תגובתם הראשונית של החוסכים. מה גם שבימי המשבר הופעלו מערכי תגבור במטרה למנוע או לצמצם את משיכת הכספים הנזילים על ידי העמיתים. איסוף הנתונים מתייחס רק לקופות הגמל וההשתלמות ולא לקרנות הפנסיה וזאת מכיוון שרק באפיקי חיסכון אלה הצטבר כסף נזיל שניתן למשיכה להבדיל מקרנות הפנסיה שמשולמות כקצבה חודשית. מסד הנתונים כלל את נתוני בקשות המשיכה ברמה יומית בניכוי משתנים או הטיות שעשויים להשפיע על המודל באמצעותו נותחו הנתונים )ימי שישי ושבת וימי חג בהם לא התקבלו בקשות למשיכה(. בקשות העמיתים למשיכה כומתו לערכן הכספי, כלומר סך הכסף שביקשו למשוך כל יום. למעשה הערך הכספי של מצרף בקשות המשיכה במיליוני מהווה מדד להתנהגות העמיתים בשעת המשבר. המדידה הכספית נבחרה על פני מספר הבקשות נועדה לענות על צרכי משרד האוצר לעקוב אחר השפעת המאקרו ועל יציבות נכסי הגופים המוסדיים, אך היא הצדיקה עצמה בעיקר מכיוון שבהשוואה לחודשים מקבילים בשנים אחרות מדובר בסכומים גדולים משמעותית כפי שהצגתי בסקירת הספרות. לצורך פישוט המושגים כמות הכסף שביקשו למשוך ברמה היומית והשבועית )א-ה( תקרא בניתוח הנתונים: בקשות למשיכה. 7 אציין כי סכום כספי למשיכה לעומת מספר בקשות למשיכה יכול לגרום להטייה, שכן אולי היו מעט בקשות בשווי מאד גבוה. ניתן להניח שלאור הסכומים הגבוהים והמגמה הכללית שבלטה ביחס לשנים עברו, מדובר בתופעה גורפת ולא במספר מקריים פרטניים 22

25 אופי הסיקור התקשורתי, "מדד ההיסטריה" או "מדד היסטריה כולל" )משתנה מסביר( הערכת אופי הסיקור התקשורתי נעשתה בין התאריכים )בהתאם לתקופה בה דווחו הבקשות למשיכה( בשלושה עיתונים מרכזיים, "ידיעות אחרונות", "מעריב" וה"הארץ", בדפי החדשות ובמוספים הכלכליים. הבחירה בשלושה העיתונים היומיים המרכזיים נועדה לבחון סביבה תקשורתית רחבה המייצגת קהלים שונים. בחנתי את כלל הידיעות שפורסמו כל יום בכל אחד מהעיתונים בדגש לאלה המתייחסות למשבר הכלכלי ולביצועי הגופים המוסדיים ואפיקי החיסכון השונים. נדגמו ידיעות 325 מהידיעות קודדו על ידי שני מקודדים שונים ונמצאה ביניהם התאמה של כ- 90%. במהלך התקופה, כאשר 5% במטרה לשרטט את "אופי" הסיקור בניתי דף קידוד באמצעותו נותחו תוכנה וצורתה של כל ידיעה, כאשר דף קידוד הורכב מסרגל טווח ההגדרות למסרים "היסטריים" ועד מסרים "מרגיעים". לכל ידיעה ניתן ציון מספרי שהורכב מפרמטרים שונים שמתייחסים לתוכן, בולטות ומיקום בעיתון, גודל הידיעה, פרסום בימי חול או סופ"ש, 8 אזכור בכותרת הראשית וכו'. הציון המספרי שניתן לכל ידיעה ייצג למעשה את רמת "ההיסטריה" שעולה מן הכתבה, במילים אחרות, ככל שהציון היה גבוה יותר כך נעשה שימוש במסגור השלילי שבא לידי ביטוי בזריעת בהלה, פאניקה, וכו', וככל שהציון נמוך יותר הידיעה עסקה יותר בהעברת אינפורמציה ללא פרשנות ממסגרת או 9 אף ביקשה להרגיע את הציבור. מכיוון שיש חשיבות להשפעת העיתון בכללותו ולא להשפעת כל ידיעה בנפרד, הציון של כלל הידיעות שפורסמו באותו יום מהווה את אופי הסיקור התקשורתי או "מדד ההיסטריה" היומי של אותו עיתון. לאורך שלושת החודשים, בימי ראשון עד שישי, ניתן לעיתונים הארץ,ידיעות אחרונות ומעריב ציון יומי וציון שבועי שמשקף את אופי הסיקור התקשורתי שלצורך פישוט המושגים יקרא בניתוח הנתונים: "מדד ההיסטריה". התקשורתי" היומי בנוסף, חיברתי את "מדד היסטריה כולל" 0 רמת ההיסטריה בין שלושת העיתונים בניסיון "לכמת את הלך הרוח בחרתי לעשות כך לא מפני ש"האדם הסביר" נחשף לשלושת העיתונים בכל יום אלא מפני שלא פעם העיתונים משמשים בסיס לתכני הרדיו והטלוויזיה באותו יום וגם מכיוון שכך ניתן לבחון את עוצמת התקשורת בכללותה ולא רק כל עיתון בפני עצמו. 8 9 דף הקידוד מופיע בנספח א' בעמודים מספר דוגמאות לידיעות מופיעות בנספח ג' עמודים

26 לוח מס' ג 0 3 "מדד ההיסטריה" אופי הסיקור התקשורתי בשלושת העיתונים, נתונים יומיים /09/08 20/09/08 23/09/08 26/09/08 29/09/08 02/10/08 05/10/08 08/10/08 11/10/08 20/10/08 23/10/08 26/10/08 29/10/08 01/11/08 04/11/08 14/10/08 17/10/08 TheMarker 07/11/08 10/11/08 13/11/08 16/11/08 19/11/08 22/11/08 25/11/08 28/11/08 01/12/08 04/12/08 07/12/08 10/12/08 13/12/08 על אף שמבדיקת המתאמים עולה שעוצמת הקשר בין העיתונים ברמה היומית היא בינונית-חלשה )המתאם בין מדד ההיסטריה היומי בעיתון ידיעות אחרונות לממד ההיסטריה היומי בעיתון מעריב הוא 0.42 ובעיתון הארץ מתאם נמוך יותר נמצא בין מדד ההיסטריה היומי הארץ לבין מעריב 0.33(, ניתן לומר שהגרף זה מתאר מגמת סיקור או תנועה כללית דומה בין שלושת העיתונים בתקופה הנבדקת. הגרף מתאר את אופי הסיקור התקשורתי היומי של כל אחד משלושת העיתונים בנושאים שקשורים למשבר הכלכלי ולחסכונות הציבור בכל אחד מימי התקופה שנבחרה. הסיקור כאמור מכיל מעבר לניתוח התוכן הפרטני גם משתנים כמו מיקום הידיעות, גודלן וכו'. ככלל, נראה שאופי הסיקור של שלושת העיתונים נטה להיות יותר "היסטרי" בימים מסוימים מאשר באחרים ולהפך. בנוסף, אציין שעוצמת הקשר בין מדד ההיסטריה היומי בכל אחד מהעיתונים למדד ההיסטריה הכללי )למעשה מכיל את שלושת העיתונים( גבוהה והיא נעה בין 0.75 ל- 0.2 )ראה טבלה מס' 1 בהמשך(. נתוני המסחר, מדד ת"א..1 )משתנה בקרה( מכיוון שאני מבקשת לבדוק את הקשר שבין הבקשות למשיכות הכספים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות לבין תיווך המציאות על ידי התקשורת באמצעות מסגור הנתונים, בחנתי גם את הקשר בין הבקשות למשיכת הכספים לבין "המציאות" שכביכול מתווכת על ידי התקשורת. לכן משתנה בקרה נוסף שיכול להשפיע באופן ישיר על התנהגות החוסכים הוא נתוני המסחר בבורסה - שיעור השינוי היומי במדד ת"א 100. בחרתי במדד זה משום שהוא מייצג את התנהגות ותנודתיות שוק ההון בארץ מהם מושפעים חלק ניכר מנכסיהם של הגופים המוסדיים. 24

27 בחינת הקשר בין המשתנים - נעשתה באמצעות הצלבת נתוני הבקשות למשיכה במיליוני )כמות הכסף שביקשו למשוך כל יום(, מדד ההיסטריה )מנוקד במאות בהתאם לדף הקידוד שמצורף בנספחים( ומדד שיעור השינוי היומי בת"א 100. בחרתי לבחון את הקשר הן ברמה היומית והן ברמה השבועית וזאת מכיוון שסביר שההשפעה אינה בהכרח מיידת, כלומר מידע רשמי או סיקור תקשורתי צפוי להשפיע מספר ימים לאחר פרסומו ולא בהכרח ביום הפרסום עצמו. 25

28 פרק ג' - ניתוח ומסקנות על מנת לבחון האם ציבור החוסכים בקופות הגמל וההשתלמות הושפע מאופן הסיקור התקשורתי היומי במהלך 10 הרבעון האחרון של שנת 2002, ביקשתי לבדוק האם קיים קשר בין הבקשות היומיות למשיכות של כספים במהלך התקופה לבין אופי הסיקור התקשורתי, ובמידה וקיים קשר לבחון את מידת עוצמתו. מסקירה ראשונית של הנתונים באמצאות גרף יומי ההיסטריה הכולל )סכימה של את שמציג "מדד ההיסטריה" מדד ההיסטריה בשלושת העיתונים( בכל עיתון )כפי שהופיע בלוח מס' מצד אחד ואת נתוני הבקשות 3( ומדד היומיות למשיכות במיליוני ש"ח מצד שני )איור מס' 1(, ניתן להבחין באינדיקציה לקשר מסוים בין הסיקור התקשורתי לבין התנהלות הציבור בהקשר של נטייה למשיכת כספים מקופות הגמל וההשתלמות. אפשר לומר כי ישנה מגמת כיוון דומה בין רמת ההיסטריה בתקשורת לבין מספר הבקשות למשיכה באותו יום.,) איור מס' 1: "מדד היסטריה" בתקשורת יומיים / /.109 ובקשות למשיכת כספי הגמל וההשתלמות )מיליוני נתונים /09/08 20/09/08 23/09/08 26/09/08 29/09/08 02/10/08 05/10/08 08/10/08 11/10/08 TheMarker 14/10/08 17/10/08 20/10/08 23/10/08 26/10/08 29/10/08 01/11/08 04/11/08 07/11/08 10/11/08 13/11/08 16/11/08 19/11/08 22/11/08 25/11/08 28/11/08 01/12/08 04/12/08 07/12/08 10/12/08 13/12/ ימי עסקים בלבד 10 כפי שצוין קודם, נעשה שימוש בבקשות למשיכות ולא במשיכות בפועל מאחר ומשיכות בפועל מתבצעות בד"כ לאחר דין ודברים עם נציגי השרות של החברות המנהלות וכפועל יוצא, מתבססות פחות על תגובתם האמוציונאלית של החוסכים. 26

29 טבלא מס' 1 בסיס נתונים יומי 1 : טבלת מתאמים נתונים יומיים* / /.109 הארץ TheMarker ידיעות אחרונות מעריב מדד היסטריה כולל )שלושת העיתונים( שינוי ת"א 1.. בקשות למשיכה *** הארץ TheMarker ידיעות אחרונות מעריב מדד היסטריה כולל שינוי ת"א..1 בקשות למשיכה *** *** *** *** 0.773*** *** 0.336** 0.797*** ** 1. ימי עסקים בלבד. * מובהק ברמה של 11%,** מובהק ברמה של 5%, *** מובהק ברמה של 1% פרוצדורה סטטיסטית מקדם המתאם של פירסון coefficient( )Pearson product-moment correlation מטבלת המתאמים עולה כי העובדה שנראה קשר מסוים בין מדד ההיסטריה לבין בקשות המשיכה איננה מאפשרת לנו להסיק האם הקשר בין הפרמטרים הינו ישיר או האם קיים גורם שלישי, בסיסי יותר, המשפיע על שני הפרמטרים במקביל, למשל ההתפתחויות עצמן בשווקי ההון. סביר להניח כי קיים קשר בין הסיקור התקשורתי והיקף הבקשות למשיכות כספים לבין ההתפתחויות בשוק הון - מדד ת"א 100 )איור מס' 2(. יחד עם זאת, בחינה של טבלת המתאמים מצביעה השינוי( אופי לבין הסיקור התקשורתי על כך שמידת הקשר בין ההתפתחות היומית של מדד המניות ת"א 100 )שיעור )0.019( ובין היקף הבקשות למשיכת כספים )-0.047( נמוך במידה רבה מהקשר המובהק שנמצא בין הסיקור התקשורתי לבין היקף הבקשות )0.51( כפי שניתן לראות בטבלא מס' 1. כמו כן, בהתאם לעולה מטבלת המתאמים, גם הגרף שמתאר את הבקשות למשיכה ושיעורי השינוי היומיים בשוק ההון הישראלי )איור מס' 2( מעיד שלא ניתן להצביע על קשר או מגמה קבועה. איור מס' 6: בקשות למשיכה )מיליוני ( ושינוי מדד ת"א..1, נתונים יומיים / /06 8% 400 6% 350 4% 300 2% 0% 250-2% 200-4% 150-6% 100-8% -10% % 17/09/08 24/09/08 01/10/08 08/10/08 15/10/08 22/10/08 29/10/08 05/11/08 12/11/08 19/11/08 26/11/08 03/12/08 10/12/

30 כדי לאשש את קיומו של קשר ישיר בין אופי הסיקור התקשורתי לבין התנהגות ציבור החוסכים )בקשות למשיכה(, מוצג מודל כולל המכיל הן את הסיקור התקשורתי והן את ההתפתחויות בשוק ההון )כמשתנה בקרה( כמשתנים מסבירים. תוצאות של שלוש גרסאות של המודל מופיעות בטבלא מס' 2. טבלא מס' 6: שלושה מודלים של מסבירים אפשריים )אמידת משוואת הרגרסיה( בסוגריים הסטטיסטי t משתנה מוסבר בקשות למשיכה בקשות למשיכה בקשות למשיכה 045.9*** (4.871) 0.133* (1.860) (-1.009) (-1.257) (-0.233) 57.96** (2.652) משתנים מסבירים בקשה למשיכה יום קודם מדד היסטריה כולל מדד היסטריה כולל יום קודם שינוי ת"א 100 שינוי ת"א 100 יום קודם חותך 0.560*** (4.949) 0.133* (1.881) (-1.033) -254 (-1.265) 57.95** (2.682) *** (4.880) (0.413) (-1.631) 57.85** (2.675) סטטיסטי D.W מספר תצפיות R-square * מובהק ברמה של 11%,** מובהק ברמה של 5%, *** מובהק ברמה של 1% המשתנה המסביר הראשון במודלים הינו הבקשות למשיכה ביום קודם מאחר וקימת סבירות גבוהה שברמה היומית קיים קשר בין תחושות הציבור בימים עוקבים )כמתאם סטטיסטי(. בכל שלושת המודלים משתנה זה, בקשות למשיכה ביום קודם ( 1-t), הינו מובהק ברמה של 1% ומידת הקשר שלו עם הבקשות למשיכה באותו יום )t( עומדת על ככלל, מוסיפים למודלים משתנים מיום קודם מאחר וסביר להניח שקיימת השפעה מצטברת על החוסכים. המשתנה השני הינו מדד ההיסטריה הכולל, הקשר של משתנה זה עם הבקשות למשיכה נמצא ברמת מובהקות נמוכה יחסית של 10% בשני המודלים האחרונים. המשתנה השלישי, מדד היסטריה כולל ביום קודם )-t 1( מבטא את הלך הרוח התקשורתי ביום שקדם לפניית הציבור למשוך את הכספים מתוך הנחה שגם התכנים התקשורתיים שנחשפנו אליהם קודם לכן השפיעו על התנהגותנו או שאולי המתנו יממה לבחון אם הסיקור או הדיווח ישתנה ויבשר על החמרה או שינוי לטובה. עם זאת, משתנה זה אינו נמצא בעל קשר עם התופעה שאנו מנסים להסביר. המשתנים הרביעי והחמישי משקפים את משתנה הבקרה כפי שהוגדר בפרק הקודם והוא המדד שמתאר את המציאות בשווקים - השינוי במדד ת"א 100 ביום t. המודלים אינם מצביעים על קשר בין ההתפתחות היומית בשוק ההון לבין התנהגות החוסכים, וגם כאשר אנו מוסיפים למודל משתנה חמישי בדמות נתוני המסחר 11 מיום קודם התוצאות נשארות בעינן. תוצאות המודל הכולל מצביעות, כי ברמה יומית, ניתן להצביע על 11 בכל שלושת המודלים, מדד דורבין ווטסון d-statistic( )Durbin-Watson והמדד האלטרנטיבי של דורבין ( test Durbin's alternative )for autocorrelation לא מצביעים על אינדיקציה למתאם סידרתי של השאריות. 28

31 אינדיקציה חלקית בהתחשב ברמת המובהקות בין הבקשות למשיכה ומדד ההיסטריה הכולל, כלומר אופי הסיקור התקשורתי יכול לשמש כמסביר לבקשות החוסכים למשיכת הכספים. לעומת זאת לא ניתן להצביע על קשר או השפעה של התפתחויות בשווקים באותו יום או ביום הקודם על הבקשות למשיכה. כדאי לציין את מועד הפרסום היומי, מכיוון שמדובר בעיתוני בוקר הם אינם יכולים לכלול את נתוני המסחר באותו יום שהרי המסחר נסגר אחר הצהריים. הגיוני יותר שנראה השפעה של נתוני המסחר יום קודם שסביר שבאים לידי ביטוי בעיתונים למחרת אך ייתכן שבגלל שמדובר ב"משבר מיובא" מחו"ל ושהבורסה בארץ הושפעה מהשוקים בחו"ל בפער מסוים לא נמצאה השפעה ישירה. מאחר ומהמודל עולה שהתנהגות החוסכים בימים עוקבים הינה דומה, בין היתר מאחר וההשפעה של האירועים הינה מצטברת, ומאחר וניתן להניח כי מידת המתאם של התנהגות החוסכים בין שבועות עוקבים פחותה מאשר בין ימים עוקבים, בחרתי להציג גם מודל הבודק את הקשר השבועי בין המשתנים. המוטיבציה לבחינה שבועית של הנתונים נובעת מהיכולת לכלול ב"מדד ההיסטריה" גם את השפעתם המצטברת של נתונים מעיתוני סוף השבוע שכידוע זוכים לחשיפה רבה, בבדיקה היומית לא יכולנו לבדוק השפעה זו מכיוון שלא ניתן היה לפנות למוסדיים במהלך סוף השבוע בבקשה למשוך את הכספים. ההתפתחות השבועית של הבקשות למשיכת כסף למול "מדד ההיסטריה" מופיע באיור מס' 3 ולמול השינוי במדד מניות ת"א 100 מופיע באיור מס' 4. איור מס' 3: מדד היסטריה ובקשות למשיכת כספים מהגמל וההשתלמות, נתונים שבועיים /.109 1/ , , , TheMarker קיום של מתאם סידרתי בין השאריות גורר הפרה של הנחת מודל מהותית וכך להטיית תוצאות האמידה הסטטיסטית. מאחר וקיומו של מתאם סידרתי הינו בעיה שכיחה בניתוח נתוני סדרות עתיות נדרשת בדיקה לקיומו. 29

32 איור מס' 4: בקשות למשיכה ושינוי מדד ת"א..1, נתונים שבועיים / /06 10% % % 800-5% % % כפי שניתן לראות באיור מס' 3 המגמה השבועית מצביעה על קשר בין הפרמטרים החזק מהקשר היומי. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, כאשר אנו בוחנים את המתאמים בין המשתנים המחושבים ברמה שבועית כפי שמופיע בטבלא מס' 3. הנתונים מצביעים על התחזקות הקשר בין התנהגות ציבור החוסכים לבין אופי הסיקור התקשורתי של המשבר. ניתן לראות שגם כאשר בוחנים את "מדד ההיסטריה" השבועי בכל עיתון בפני עצמו עולה קשר חזק למול הבקשות למשיכה. טבלא מס' 3 1 : טבלת מתאמים נתונים שבועיים בסיס נתונים שבועי הארץ TheMarker ידיעות אחרונות מעריב מדד היסטריה כולל שינוי ת"א 100 הארץ TheMarker *** 109./ / ידיעות אחרונות מעריב מדד היסטריה כולל שינוי ת"א 1.. בקשות למשיכה 1 בקשות למשיכה *** *** *** ** 0.884*** * 0.558** 0.877*** ** 41 ימי עסקים בלבד. * מובהק ברמה של 11%,** מובהק ברמה של 5%, *** מובהק ברמה של 1% פרוצדורה סטטיסטית מקדם המתאם של פירסון coefficient( )Pearson product-moment correlation 31

33 כמו כן, כאשר בוחנים את השפעת המשתנים על התופעה המוסברת באמצעות המודל הכולל )טבלא מס' 4(, אשר נאמד עבור נתונים שבועיים, ניתן לראות שיש קשר ישיר וחזק יותר בין התנהגות החוסכים לבין אופי הסיקור התקשורתי לעומת המסקנות שעלו מהניתוח היומי. בהתאם למודל הכולל על נתונים יומיים גם כאן נבחנו השפעת מדד ההיסטריה השבועי, השפעת מדד ההיסטריה של שבוע קודם וההתפתחויות השבועיות בשוק ההון באמצעות השינוי במדד ת"א 100. מדד ת"א 100 משבוע קודם לא נמצא מובהק ולכן אינו מוצג במודל הכולל בדומה לבקשות המשיכה בשבוע קודם )הערה מס' 12 מצורפת לטבלה(. מדד ההיסטריה השבועי שמייצג את הלך הרוח התקשורתי נמצא בעל קשר חזק ומובהקות גבוהה )ברמה של 5%( עם כמות הכסף שביקשו החוסכים למשוך באותו שבוע ויכול בהחלט להיחשב כמשתנה מסביר של התופעה. מובהק ברמה השבועית הסבר אפשרי לתוצאה המפתיעה שמצביעה כאמור על העדר קשר עם השינויים שחלו לאורך השבוע בשוק ההון יכול לנבוע ממגבלת הנתונים. בתקופה הנבחנת, הרבעון האחרון של שנת 2002, הבורסה בארץ ירדה בכ- 30% לאורך כל התקופה. התקופה התאפיינה באווירה שלילית בשווקים אבל לא היו אירועים קיצוניים או דרמטיים שניתן להצביע עליהם באופן יומי או שבועי )כלומר בשבוע אחד הבורסה ירדה בעשרות אחוזים(, הירידה המודברת הצטברה עם הימים לאחר עליות וירידות הבדלים - לסירוגין לא דרמטיים מיום ליום אלא במצטבר. אני משערת שבמידה והיו עומדים לרשותנו נתוני בקשות למשיכה ברמה שנתית או אפילו חצי שנתית ויכולנו לבצע את אותה השוואה היו מוצאים מתאמים גבוהים ומובהקים יותר באשר להשפעת שהבורסה הישראלית אינה אינדיקאטור ההתנהגות בשווקים על התנהגות החוסכים. מעבר לכך, ייתכן שאנשים חשו מספק ושהחסכונות שלהם מושפעים גם מחשיפת הגופים המוסדיים לשווקים ונכסים בחו"ל. כמו גם אנשים שלא בהכרח מודעים לקשר בין שוק ההון הישראלי לחסכונות הפרטיים שלהם. השערה נוספת להעדר קשר בין הבקשות למשיכה וההתפתחויות בשוק ההון, מבוססת למעשה על הקשר המובהק שנמצא בין הסיקור התקשורתי להתנהגות החוסכים מעניקה למציאות במקרה הזה סיקור המשבר הכלכלי ההון. טבלא מס' 4 ש: בסוגריים הסטטיסטי t משתנה מוסבר משתנים מסבירים מדד היסטריה כולל מדד היסטריה כולל שבוע קודם חותך שינוי ת"א ני מודלים של מסבירים אפשריים )אמידת משוואת הרגרסיה( בקשות למשיכה בקשות למשיכה - אנו נוטים להסתמך על הפרשנות שהתקשורת **0.584 (2.72) (-0.66) (-0.29) (-0.48) **0.633 (3.23) (-0.22) (-1.4) סטטיסטי D.W מספר תצפיות R-square יותר מאשר על המציאות עצמה, כלומר מאפייני שוק * מובהק ברמה של 11%,** מובהק ברמה של 5%, *** מובהק ברמה של 1% 12 המודלים בטבלא מס' 4 נבדקו גם עם נתוני הבקשה למשיכות בשבוע קודם, כמשתנה מסביר, אך מאחר והקשר לא היה מובהק, ולא קיימת בעיה של מתאם סידרתי, המשתנה הושמט מהמודל. 31

34 מסקנות ניתוח הנתונים מלמד כי קיים דמיון במגמת הסיקור במהלך המשבר הכלכלי בשלושת העיתונים המרכזיים. כמו כן, גם שיעור הבקשות למשיכת הכספים הנזילים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות היה גבוה מאוד מהרגיל. עם זאת ברמה היומית, על אף שניכר כי ישנה מגמת סיקור דומה בין העיתונים, קשה להצביע על קשר חזק ומובהק מספיק )נמצא מובהק ברמה של 10%( בין התוכן התקשורתי שנצרך על ידי הציבור להחלטותיהם של העמיתים לפנות לגופים המוסדיים בבקשה למשוך את הכספים. גם הבדיקה שהתייחסה להשפעת צריכת תוכן התקשורתי ביום קודם לפניית החוסכים אינה הניבה תוצאות חד משמעיות ולא נמצא קשר מובהק ברמה היומית. לעומת זאת, בחינת הקשר בין סך הידיעות התקשורתיות בכל אחד מהשבועות בתקופה הנבחנת לבין סך הבקשות למשיכת הכספים באותו השבוע מצביעה כי אכן קיים קשר ישיר ומובהק בין הדברים. תוצאות המחקר מחייבות כמובן המשך בחינה מעמיקה יותר על פני תקופה ארוכה יותר, אך במגבלות הנתונים שעמדו לרשותי, ניתן לומר שכפי שסביר לחשוב ההשפעה של התקשורת הינה השפעה מצטברת. זו כנראה אינה ידיעה צעקנית אחת, גם אם היא מעטרת כולה את שערו של "העיתון של המדינה" שתגרום לנו להחליט לבצע פעולה צרכנית או כלכלית זו או אחרת אלא הלך הרוח התקשורתי הכולל. אם לאורך שבוע שלם הלך הרוח היה מסוים, כפי שעולה מהנתונים, סביר שהוא ידבק בנו כפרטים שמביאים את "המידע" התקשורתי לזירות חברתיות שונות )בקרב המשפחה, חברים, בעבודה... ) שבהן השפעה זו יכולה אף לגבור. יהיה מי שייטען כי ייתכן והתקשורת פשוט שיקפה "מציאות מהשטח" שהלמה את התנהגות החוסכים אך מכיוון שנתוני בקשות המשיכה ברמה היומית מעולם לא פורסמו וכאמור מצרף הבקשות מייצג תופעה רחבה שמורכבת מפרטים רבים שבחרו בדרך פעולה זהה ניתן להסיק שהתקשורת לא ידעה מראש על ההתנהגות הצפויה ולכן כמובן שלא יכלה לשקפה טרם קרתה. 32

35 סיכום המחקר בנושא השפעות התקשורת על צרכנות פיננסית ובייחוד בתחום הפנסיוני דל באופן יחסי וזאת על אף החשיבות הרבה של הנושא לחיינו ולאור המודעות הגוברת והרפורמות שהתרחשו בארץ ובעולם בשנים האחרונות. ממצאי מחקר זה מצביעים על קשר מובהק בין אופי הסיקור התקשורתי במשך שבוע שלם להתנהגות ציבור החוסכים בקופות הגמל ולמעשה מאוששים את נטייתנו לחשוב שלהשפעת התקשורת יש מקום ביצירת אוירה משברית התורמת לתפיסות, הערכות וקבלת החלטות של הפרטים. המחקר סובל ממגבלות בשל זמינות נתוני הבקשות למשיכת הכספים רק עבור תקופה מצומצמת ואין למעשה יכולת לבצע השוואה ארוכת טווח בין משברים כלכליים אחרים או בתקופת שגרה. כפי שעולה מסקירת הספרות הקושי למדוד את השפעת התקשורת על החוסך או המשקיע לבין השפעת מאקרו על קהל גדול או על שוק ההון עצמו באה לידי ביטוי גם במחקר זה. מכיוון שהחלטות הנוגעות לחיסכון הפנסיוני הינן מורכבות ממילא וקשה לבודד השפעות נוספות חברתיות-סביבתיות, ייתכן שגם בדיקה איכותנית ברמת האדם הבודד תתקשה לעלות ממצאים חד משמעיים. יש צורך במחקר המשכי ורחב יותר שייבחן באופן ספציפי את כוחה של התקשורת לשנות תפיסות הנוגעות לחיסכון פנסיוני בהתייחס לתקופת שגרה ולא רק לימי משבר שמאופיינים מטבעם בתגובות קיצוניות יותר. מחקר כזה יכול להצביע האם בכוחה של התקשורת לשמש גם כלי קונסטרוקטיבי להעברת מסרים כמו חשיבותו של חינוך פיננסי בכלל ופנסיוני בפרט. מחקר נוסף שראוי לקדם הוא ניתוח מעמיק של אופי המסגור התקשורתי בימי משבר. כפי שהזכרתי בסקירת הספרות, התקשורת נוטה בימי משבר להשתמש בסוגי מסגור שונים, ביניהם, מסגור באמצעות עניין באנושי תוך ניסיון לעורר תגובה רגשית, מסגור שמתמקד במציאת האחראי או האשם לבעיה כמו ממשלה, קבוצה או יחיד ומסגור כלכלי שמתמקד בהשפעת המאקרו תוך דגש של השלכות הסיפור על היחיד. בעבודה זו, לא עסקתי באופן ישיר בסוגי המסגורים השונים אך ללא ספק ניתן להבחין שהשימוש במסגורים אלה נפוץ גם בסיקור המשבר הזה שהיה מרובה סיפורים אישיים )טסטמוניאלס( שמעידים על הכלל. מחקר כזה יכול להעניק לאנשי ממשל ומנהלי משברים כלים אסטרטגיים ספציפיים מול התקשורת בסיקורה משברים. מחקר זה יכול לספק לקובעי מדיניות, מקבלי החלטות ולחוקרי תקשורת והתנהגות פיננסית, תובנות מעשיות בניהול משברים מכיוון שהוא מדגיש את החשיבות והמשקל שיש למסגור בו משתמשת התקשורת לתאר משבר כלכלי על תפיסות הציבור. חשוב לציין כי אמנם חלפו רק חמש שנים מאז המשבר הגלובלי ועל אף שהעולם עדיין מתמודד עם השלכותיו, אמצעי התקשורת המסורתיים השתנו לעין היכר. העידן הדיגיטלי שהביא עימו את הרשתות החברתיות, השפעת חוכמת ההמונים ודיווחים בזמן אמת ל"טלפונים חכמים" לפי העדפות אישיות, ישנה מאוד להערכתי את פני התמונה ואת עוצמת ואופי ההשפעה התקשורתית במשבר הבא, שברור כי יגיע בשלב זה או אחר. הציבור לעיתים לא מודע לאפקט התקשורתי המצטבר והשלכותיו. במשבר בשנת 2002 לא מעט חוסכים בארץ שמשכו את כספי החיסכון בלחץ השעה ולמעשה הפסידו כספים רבים בבחירתם זו. עבודה זו משמשת כבסיס לדיון המשכי באשר להתנהלות הממשלה בשעת משבר מול התקשורת ככלי להעברת מסרים לציבור הרחב )שהרי הממשלה ביקשה לעקוב באופן יומי אחר בקשות המשיכה( ולגם לגבי תפקידה של התקשורת. האם התקשורת נושאת באחריות ציבורית מול קוראיה וכיצד היא מזהה ומנטרלת גורמים אינטרסנטים שונים גופים שמפיצים מידע היסטרי כדי לדחוף את הממשלה לפרוס רשת ביטחון שעלולה לעלות מיליארדים למשלמי המיסים ולדורות הבאים(. 33

36 רשימת מקורות Alevy, J. E, Haigh, M.S, & List, J. (2006). Information Cascades: Evidence from an Experiment with Financial Market Professionals, National Bureau of Economic Research, Cambridge. Baum, J. A. C., & Powell, W.W. (1995), Cultivating an institutional ecology of organizations: Comment on Hannan, Carroll, Dundon & Torres. American Sociological Review, 60: Benartzi, S., & Thaler, R H., (2007), Heuristics and Biases in Retirement Savings Behavior, the Journal of Economic Perspectives, Vol. 21, No. 3, pp Bernheim, B.B, Skinner, J. Weinberg, S. (1997). What Accounts For the Variation in Retirement Wealth among U.S Households?, National Bureau of Economic Research, Cambridge Boettcher, W.A. (2004). The Prospects for Prospect Theory: An Empirical Evaluation Of International Relations Applications of Framing and Loss Aversion. Political Psychology, 23, Carmon Z., Ariely D., (2000), "Focusing on Forgone: How Value Can Appear so Different to Buyers and Sellers", Journal of Consumer Research, Vol. 27, No. 3 (December 2000), pp Cho, S. H., & Gower, K. K. (2006). Framing effect on the public s response to crisis: Human interest frame and crisis type influencing responsibility and blame. Public Relations Review, 32(4), Coombs,W. T., & Holladay, S. J. (2004), Reasoned action in crisis communication: An attribution theory-based approach to crisis management. In D. P. Millar & R. L. Heath (Eds.), Responding to crisis communication approach to crisis communication (pp ). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. Coombs,W. T. (2006), Crisis management: A communicative approach. In C. H. Botan & V. Hazleton (Eds.), Public relations theory (pp ). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. Dahan, M., Kogut, T., Shalem, M., (2009), Do Economic Policymakers Practice what they Preach? The Case of Pension Decisions, CESIFO WORKING PAPER NO CATEGORY 1: PUBLIC FINANCE. Davis. A., (2006), Media Effects and the Question of the Rational Audience: Lessons from the Financial Markets, Media, Culture & Society, Vol. 28(4): Dua, P., & Smyth, D. J., (1993), Survey Evidence on Excessive Public Pessimism about the Future Behavior of Unemployment, Public Opinion Quarterly Vol. 57: Elsbach, K. D. (1994), Managing Organizational Legitimacy in the California cattle industry: the construction and effectiveness of verbal accounts. Administrative Science Quarterly, 39: Entman, R. M. (2004). Projections of Power: Framing News, Public Opinion, and U.S. Foreign Policy. Chicago: The University of Chicago Press. Fama, F., Eugene, (1970) Efficient Capital Markets: A Review of Theory and Empirical Work, the Journal of Finance, Volume 25, Issue 2, pages Fang, L. & Peress, J. (2009), Media Coverage and the Cross-Section of Stock Returns, The journal of Finance, VOL. LXIV, NO. 5. Fogarty, B. J. (2005), Determining Economic News Coverage, International Journal of Public Opinion Research, 17, Gavin, N. T., & Sanders, D. (1998). Television, Economy and the Public's Political Attitudes. In N. T. Gavin (Ed), The Economy, Media and Public Knowledge (pp ). London: Leicester University Press. Goidel, R. K. & Langley, R. E (1995). Media Coverage of the Economy and Aggregate Economic Evaluations: Uncovering Evidence of Indirect Media Effects. Political Research Quarterly, 48,

37 Graber, D. (1993). Mass media and American politics. Washington, DC: CQ Press. Haller, H. B, & Norpoth, H. (1997). Reality Bites, New Exposure and Economic Opinion, Public Opinion Quarterly Vol. 61: Hetherington, M. J. (1996). The Media's Role in Forming Voters' National Economic Evaluations in American Journal of Political Science, 40, Ito, Tiffany A., Larsen, Jeff T., Smith, N. Kyle & Cacioppo, John T., (1998) Negative Information Weighs More Heavily on the Brain: The Negativity Bias in Evaluative Categorizations, Journal of Personality and Social Psychology,Vol. 75, No- 4, Iyengar. Sheena, S.Huberman,G. & Jiang, W.(2004). How much choice is too much? Contributions to 401(k) Retirement Plans. In pension design and structure: New Lessons from Behavioral Finance. Oxford University press. Iyengar. Sheena, S.Huberman,G. & Jiang, W (2007), Defined Contribution Pension Plans: Determinants of Participation and Contributions Rates, J Finan Serv Res 31:1 32. Goffman, E., (1974) Frame Analysis, New York: Harper & row. Grullon, G., Kanatas, G. & Weston J., (2004), Advertising, breadth of ownership, and liquidity, review of financial studies, Vol. 17, No.2, Kasperson, J. X. & Kasperson R. E., (1996), the Social Amplification and Attenuation of Risk, Annals, AAPSS, 545, Klibanoff, P, Lamont, O, & Wizman T. A., (1998), Investor Reaction to Salient News In Closed End Country Funds, The journal of Finance, Vol. LIII, No. 2, Levy, Jack S., ( 2003). 'Applications of Prospect Theory to Political Science', Syntheses 135(2): MacKuen, M. B., Erikson, R. S., & Stimson, J. A. (1992), Peasants or Bankers? The American Electorate and the U.S. Economy, American Political Science Review, Vol. 86, No. 3, Madrian, B. C. & Shea, D. F., (2001), The Power of Suggestion: Inertia in 401(k) Participation and Savings Behavior, The Quarterly Journal of Economics, November, Issue 4, Vol. CXVI Marsh, D., Sanders, D., & Ward H., (1993) The Electoral Impact of Press Coverage of the British Economy, , B. J. Pol. S. 23, McCombs, M. E., & D. L. Shaw., (1972), the agenda setting function in mass media, public opinion quarterly 26: Millar, D.P. & Heath, R.L. (2004), Responding to Crisis Communication Approach to Crisis Communication, Lawrence Erlbaum Associates, Hillsdale, NJ. Molotch, H., & Warner, K., (1993), Information in the Marketplace: Media Explanations of the 87' Crash, Social Problems, Vol. 40, No. 2, Mutz, D. C., (1992), Impersonal Influence: Effects of Representations of Public Opinion on Political Attitudes, Political Behavior, Vol. 14, No. 2, Mutz, D. C., (1994), Contextualizing Personal Experience: The Role of (US) Mass Media, Journal of Politics, 56, Nadeau, R., Niemi, R. G., Fan, D., & Amato T., (1999), Elite Economic Forecasts, Economic News, Mass Economic Judgment, and Presidential Approval, The Journal of Politics, Vol. 61, No. 1,

38 Nelson, T. E., & Willey, E. A. (2001), Issue frames that strike a value balance: A political psychology perspective. In S. D. Reese, O. H., Gandy Jr. & A. E. Grant (Eds), framing public life (pp ). Neuman, W. R., Just, M. R., & Crigler, A. N. (1992). Common knowledge. Chicago: University of Chicago Press. Pollock, T. G., Rindova, V. P., (2003) Media Legitimating Effects in the Market for Initial Public Offerings, Academy of Management Journal, Vol. 46, No. 5, Roy F. Baumeister, Ellen Bratslavsky & Catrin Finkenauer, Kathleen D. Vohs, ( 2001) Bad Is Stronger Than Good, Review of General Psychology,. Vol. 5. No Scheufele, D. A. & Tewksbury, D. (2007), Framing, Agenda Setting, and Priming: The Evolution of Three Media Effects Models, Journal of Communication 57, 9 20, International Communication Association. Scheufele1, Haas, & Brosius (2011), Mirror or Molder? A Study of Media Coverage, Stock Prices, and Trading Volumes in Germany, Journal of Communication 61, 48 70, International Communication Association Semetko, H. A., & Valkenburg, P. M. (2000). Framing European politics: A content analysis of press and television news. Journal of Communication, 50(2), Seon-Kyoung & Gower, (2009), How do the news media frame crises? A content analysis of crisis news coverage, Public Relations Review Seon-Kyoung An, Karla K. Gower, Seung Ho Cho, (2011), Level of crisis responsibility and crisis response strategies of the media, Journal of Communication Management, Vol. 15 No. 1. Shah, D. V., Watts, M. D., Domke, D., Fan, D. P., & Fibision, M. (1999). News Coverage, Economic Cues, and the (US) Public's Presidential Preference, Shah, D. V., Domke, D., & Wackman, D. B.(2003). The effects of value-framing on political judgment and reasoning. In S. D. Reese, O. H., Gandy Jr. & A. E. Grant (Eds), framing public life: Perspectives on media and our understanding of the social world (pp ). Sheafer Tamir, (2008), The Media and Economic Voting in Israel, International Journal of Public Opinion Research, Vol. 20, No 1, Sheafer, Tamir & Shira Dvir-Gvirsman, (2010), The Spoiler Effect: Framing Attitudes and Expectations Toward Peace, Journal of Peace Research, 47(2) Shleifer Andrei, Summers Lawrence H, (1990), The Noise Trader Approach to Finance, Finance Journal of Economic Perspectives- Volume 4, Number 2 Spring, Pages Snow, David & Parker, Robert (1984) The media and the market, in the social dynamic of financial markets, ed. Adler Patricia & Adler peter, Greenwich, conn: JAI Press, Snyderman, P. M., Brody, R., & Tetlock, P. (1991). Reasoning and choice: explorations in political psychology. New york: Cambridge university press. Soroka S. N. (2006) Good News and Bad News: Asymmetric Responses to Economic Information. Journal of Politics, 68, Steinberg Nadav, Porath Yehuda, (2013), Chasing Their Tails: Inflow Momentum and Yield, Chasing among Provident Fund Investors in Israel, Bank of Israel, 86, ISSN , Tetlock, P. C., (2007), Giving Content to Investor Sentiment the Role of Media in the Stock Market, The Journal of Finance, Vol. LXII, No. 3, Tetlock, P. C., Saar-Tsechansky, M., & Macskassy S., (2008), More then Words: Quantifying Language to Measure Firms' Fundamentals, the Journal of Finance, Vol. LXII, No.3,

39 Tversky, A, & Khaneman, D, (1974) Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Science 185: Tversky, A, & Khaneman, D, (1979) Prospect Theory: An Analysis Of Decision Under Risk, Econometrica, 47, Weaver David H.,(2007), Thoughts on Agenda Setting, Framing And Priming, journal of Communication 57, , Zaller, J. R. (1992). The Nature and Origins of Mass Opinion, New York: Cambridge University Press. Proceedings in the pension savings market following the events of the global Crisis", Capital Markets, Insurance and Savings Department, Israeli Ministry of Finance, March 2008, March 2009, available at (Hebrew) דוח הועדה לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת איגרות חוב לא ממשלתיות )דוח ועדת חודק(, הוגש לשר האוצר בפברואר

40 רשימת לוחות ואיורים לוח מס' - 1 כמות הכסף החודשית שנמשכה בפועל על ידי החוסכים )משיכות( מהגופים המוסדיים במיליארדי. לוח מס' - 6 כמות הכסף שנמשכה בפועל על ידי החוסכים ביחס לכלל נכסי המוסדיים לוח מס' - 3 "מדד ההיסטריה" אופי הסיקור התקשורתי בשלושת העיתונים, נתונים יומיים איור מס' 1: "מדד היסטריה" בתקשורת ובקשות למשיכת כספי הגמל וההשתלמות )מיליוני (, נתונים יומיים איור מס' 6: בקשות למשיכה )מיליוני ( ושינוי מדד ת"א 100, נתונים יומיים איור מס' 3: מדד היסטריה ובקשות למשיכת כספים מהגמל וההשתלמות, נתונים שבועיים איור מס' 4: בקשות למשיכה ושינוי מדד ת"א 100, נתונים שבועיים o o o o o o o 38

41 נספחים נספח א' - קידוד נתונים לכל ידיעה כללי: תאריך א. עיתון ב. הארץ 1 The Marker ידיעות אחרונות 2 מעריב 3 לצורך אמידת ערך כספי של הידיעה )לפי מועד, שטח פרסום, בולטות וכו'(: 2 0 שער המוסף מעל 3 עמודים 2 / דירוג. מיקום לפי עמוד עמוד הפנייה מהשער המוסף 9 שער אחורי כפולה הפנייה מהשער הראשי שער ראשי 3 עמודים גודל הידיעה )שטח בס"מ( יום בשבוע ראשי 9 מוסף 9 מוסף כלכלי ימי חול סופ"ש מוסף ראשי לצורך אמידת אופי הסיקור: האם הכותרת כיחידת ניתוח אחת מציגה את המצב הכלכלי בכללותו כ- )1-4( משתפר 1 גם וגם 9 אין שינוי 2 מתדרדר 3 קריטי 4.1 האם מצב החיסכון הפנסיוני מוצג כ- )1-4( משתפר 1 גם וגם 9 אין שינוי 2 מתדרדר 3 קריטי 4.2 האם הכתבה כללה התייחסות מומחים )נציגי בתי השקעות, בעלי הון, אקדמיה וכו'( )1-3( לא 1 כן, מומחים מתחום אחד

42 כן, מומחים מכמה תחומים 3 לא 1 4. האם הכתבה כללה התייחסות של גורמים רשמיים )רגולאטורים, ח"כים, נציגי ממשלה וכו'( )1-3( כן, מומחים מתחום אחד 2 כן, מומחים מכמה תחומים 3 5. האם הכתבה מתייחסת לכספי ציבור החוסכים ומה מצבם )0-3( לא 0 משתפר או אין חשש 1 הושפעו מעט 2 נפגעו או יפגעו 3 1. האם מוזכרים הפסדי כספי חסכון של הציבור )0-3( לא 0 כן, אין שינוי 1 יש מעט 2 יש הפסדים או צפויים הפסדים 3 7. האם מוזכרות משיכות כספים של הציבור )0-3( לא 0 רמז על מגמה או אפשרות 1 משיכות 2 משיכות משמעותיות, היקפים נרחבים 3 2. האם ישנה המלצה התנהגותית )0-3( אין 0 לא למשוך את כספי החיסכון 1 אחרים מושכים 2 כן למשוך את כספי החיסכון 3 9. האם מוזכר קצב המשיכות )0-3( לא 0 כן, איטי 1 כן, בינוני 2 כן, מהיר או גבוה האם הכתבה מעלה סימני דאגה, חשש לעתידם של כספי החסכונות של הציבור )0-2( לא 0 כן, חשש מסוים 1 כן, חשש כבד 2 *ערך הכספי של הידיעה חובר לאמידת התוכן לצורך קביעת "מדד ההיסטריה". 41

43 41 'ב חפסנ '6 -ו '1 'סמ תוחולב םיפרגב ראותמש יפכ םיסכנל סחיב תוכישמ - שדוח תוכישמ ידראילימב למג-םיסכנ תומלתשהו תוכישמ סחיב םיסכנל 07-ראוני ,588, % -ראורבפ ,576, % 07-ץרמ ,665, % 07-לירפא ,743, % 07-יאמ ,350, % 07-ינוי ,190, % 07-ילוי ,298, % 07-טסוגוא ,191, % -רבמטפס ,920, % -רבוטקוא ,634, % -רבמבונ ,064, % 07-רבמצד ,387, % 00-ראוני ,446, % -ראורבפ ,171, % 00-ץרמ ,132, % 00-לירפא ,184, % 00-יאמ ,244, % 00-ינוי ,301, % 00-ילוי ,946, % 00-טסוגוא ,921, % -רבמטפס ,245, % -רבוטקוא ,810, % -רבמבונ ,450, % 00-רבמצד ,913, % 09-ראוני ,821, % -ראורבפ ,998, % 09-ץרמ ,735, % 09-לירפא ,163, % 09-יאמ ,569, % 09-ינוי ,047, % 09-ילוי ,828, % 09-טסוגוא ,829, % -רבמטפס ,307, % -רבוטקוא ,379, % -רבמבונ ,467, % 09-רבמצד ,062, % 10-ראוני ,538, % -ראורבפ ,656, %

44 0.52% 0.43% 0.62% 0.54% 0.45% 0.49% 0.39% 0.49% 0.50% 0.54% 289,305, ,228, ,878, ,131, ,255, ,309, ,123, ,221, ,150, ,087, מרץ- 10 אפריל- 10 מאי- 10 יוני- 10 יולי- 10 אוגוסט- 10 ספטמבר- 10 אוקטובר- 10 נובמבר- 10 דצמבר

45 נספח ג' - מספר דוגמאות לידיעות שקודדו 43

46 44

47 45

48 46

49 47

50 48

51 49

52 51

53 51

54 52

55 53

56 54

57 55